אחד הדברים שהילדות אוהבות זה שאני מארגנת להן פעילויות, לפעמים בבית, לפעמים בחוץ, אבל אם אנחנו מתחילות את היום בחוץ, בשמש, בפעילות, אין ספק שהיום יהיה מוצלח. משהו בשילוב של שמש, טבע, אוויר, עם הפעלה שלי, עושה לכולנו טוב. זה מאסף את הבנות, יוצר חיבור, יוצר עניין. ואחרי הפעלה כזו הן יכולות להמשיך לשחק שעות ואני ממשיכה ליהנות מהאוויר הטוב.
יש פה לא מעט פעילויות שאפשר לעשות גם בבית, למי שאין חצר.

אוצרות בקרח: יום לפני אני דוחפת לתוך בלונים הפתעות קטנות, ממלאה את הבלונים במים, קושרת ומשאירה לילה במקפיא. למחרת אני קורעת את הבלונים ויש לכל אחד כדור קרח עם אוצרות בפנים. אני מציעה להן לשבור את הקרח. הם מקבלות כלים שונים ויוצאות לעבודה (מתישהו הן מבינות שהדרך הכי יעילה להמיס קרח זה באמצעות מים. אבל עד אז הן נהנות מהמשחק בקרח).

משחק באורז צבעוני:
יום לפני אני שמה אורז מחולק לשקיות עם כמה טיפות צבע מאכל בכל שקית (יש לי צבעי מאכל בבית רק לצורך יצירה, ממליצה על ג'ל, הצבעים יותר חזקים), וכפית אלכוהול. מערבבת היטב את השקית, ושופכת בכלי גדול צבע לצד צבע. מגישה את זה במגש הגדול עם כלי משחק כמו כוסות, כפות, מכוניות, וכו'… הילדות כבר מוצאות מה לעשות עם זה, שעות של הנאה. גם כשהצבעים מתערבבים אנחנו משאירות את מגש האורז בחוץ מכוסה ומידיי פעם מוציאים אותו למשחק, כמו משחק בחול. אפשר גם לעשות מהאורז ציור (כמו עם חול ועם מלח, מציירים עם דבק פלסטי, על זה שופכים את האורז והאורז נדבק איפה שיש דבק). כשעשיתי את המשחק הזה בתוך הבית ביום גשום, הוספתי למשחק גם נקיון, הבאתי להן מברשות עם יעה וההנאה מהנקיון הייתה גדולה.

תמונה ממגזרות נייר:
אנחנו עשינו קשת גדולה וזה היה ממש כיף. חתכנו ניירות צבעוניים עם הידיים, מרחנו דבק כל פעם על פס אחד והדבקנו את הניירות צמוד זה לזה, ואז תלינו לקישוט בחצר. משהו באותו סגנון אלה עשתה בחוג של עם חתיכות נייר מעיתון, גם יוצא מדליק.

ציור בבועות סבון:
מערבבים בכוסות סבון עלים ומים, לכל כוס מוסיפים כמה טיפול צבע מאכל. לוקחים קשים, טובלים במי הסבון ואז מנפחים את הבועות על הדף. בועה אחר בועה, כשהבועה מתנפצת על הדף זה משאיר סימן, כשעושים הרבה בועות צבעוניות על הדף זה כיף ומדליק.

נחש בועות:
לוקחים בקבוק פלסטיק, חותכים לו את החלק התחתון, מלבישים עליו גרב (עדיף פלאפית שהסבון יספג), תופסים את הגרב עם גומיה. מכינים קערה עם מים וסבון כלים, מערבבים. טובלים את הבקבוק עם הגרב במי הסבון, נושפים.

כיף עם ארגזים:
תביאו לילדים ארגזים ותגלו עולם. בין אם ארגז ענק (של מקרר) שהופך לבית פיות, שיוצרים לו דלת, חלונות, צובעים בגואש, מקשטים וכו'… בין אם ארגזים בינוניים שהופכים למטוסים, רכבות וכו'… או ארגזים שמתחברים יחדיו למחנה אחד גדול. תביאו להם ארגזים, דבק, צבעים, מסקינגטייפ, ותראו את הפלא שקורה.

משחק קלאס:
המשחק הקלאסי שגדלנו עליו. כמה פשוט ככה כיף. כל מה שצריך זה גירים על מדרכה, או וושי טייפ על רצפה/ מרפסת, ואבן. מציירים את הקלאס ומשחקים בכיף ביחד.

משחק גומי:
מעמידים שני כיסאות (אנחנו העמדנו כדי מים), ביניהם גומי. זוכרים את השלבים? אם לא, תמציאו, ותנו גם להם להמציא. כל פעם שמסיימים את השלבים מרימים קצת את הגומי למעלה.

הכנת מר גמיש:
איזה כיף זה מר גמיש, נכון? גם להכין זה כיף אם יודעים איך.
זה קצת מלכלך ולכן כדאי בחוץ. מה צריך? בלון, קמח, משפך ובקבוק.
אז מה השיטה למלא את הבלון? שופכים קמח לתוך בקבוק בעזרת משפך, לאחר מכן מנפחים את הבלון, מלבישים אותו מנופח על פיית הבקבוק, הופכים את הבקבוק ונותנים לקמח ליפול לתוכו. משחררים ממש בזהירות את הבלון, תוך כדי אחיזה בפיה כדי שלא כל הקמח יעוף החוצה, משחררים כל פעם טיפה אוויר, עד שלא נותר אוויר בבלון ונותר רק קמח. קושרים. מקשטים על הבלון פרצוף עם ארטליין ומשחקים.

ואם כבר התחלנו עם בלון, בואו נמשיך. ניסוי – ניפוח בלון בלי לנשוף לתוכו:
מה צריך? בקבוק, אבקת סודה לשתייה, חומץ, בלון.
ממלאים את הבקבוק בכמה ס"מ של חומץ. ממלאים את הבלון ב2 כפיות של אבקת סודה לשתייה. מלבישים את הבלון על הבקבוק בלי לתת לאבקה להישפך. ואז בבת אחת מרימים את הבלון כך שהאבקה תשפך לבקבוק עם החומץ והבלון מתנפח.

ציור בקטניות וזרעים:
מה שמדליק ביצירה הזו, שאחר כך אפשר להשאיר אותה לטבע ולהפוך לאוכל לציפורים. לשם כך חשוב שהדבק יהיה טבעי. הכנתי דבק מקמח ומים, הילדות ציירו עם הדבק ועליו הדביקו את הקטניות, כל אחת יצרה ציור על בריסטול או קרטון, ולאחר מכן הנחנו את זה בגינה שהציפורים יהנו מהיצירות.
אפשרות נוספת זה לחבר לאצטרובל חוט מלמעלה, לעטוף את האצטרובל בדבק (הדבק מקמח ומים), את האצטרובל עם הדבק לטבול בקטניות וזרעים ואז ניתן לתלות על עץ כמתקן האכלה לציפורים, התרנגולות שלנו מאוד אהבו את המתקן הזה.

ציורים מהטבע:
בגינה ובסביבה ניתן לקטוף צמחים, להוסיף לזה גירים, וליצור ציורים מקסימים.

צבעי ידיים: יש כיף מזה? כל מילה נוספת מיותרת.

המשחק אצלנו בבית הוא לרוב עצמאי, הבנות משחקות, עושות יצירה, מנגנות, בונות אוהלים, או כל שעולה על רוחן, או שאנחנו משחקות במשחקי קופסה וקלפים ביחד. רוב הזמן אנחנו בכלל לא בבית, אבל זה מה שקורה כשאנחנו כן בבית. אך מידיי פעם מתחשק לי להפתיע אותן וליצור להן פעילות שאני יוזמת, לפעמים אני מתכננת את זה ערב לפני, ולפעמים שולפת תוך כדי היום כשאני מרגישה שהן זקוקות לאיסוף. מלבד הכיף שבפעילות, זה יוצר חיבור אליי, חיבור זו לזו, עניין, משמעות, זה ממלא להן את השק שלהן (שק של צרכים ורגשות שמתמלא בחיבור טוב אליי) ואז הן גם יותר פנויות לשחק בינן לבין עצמן בחיבור והקשבה זו לזו. אז יש לי פה ארסנל של כמה פעילויות שקל לשלוף כשרוצים לארגן להן פעילות זריזה ומהנה:

משחק העפת פונפון או כדור ותפיסתו
מה צריך? כוס חד פעמית מנייר (עדיף קשיחה), פונפון גדול/ כדור קלקר/ כדור פלסטיק קל, בלון, מסקינגטייפ.
הכנה יחד עם הילדים: חותכים את החלק התחתון של הכוס כך שהכוס תהיה כמו גליל, קושרים את פיית הבלון, גוזרים את הצד הסגור העגול של הבלון, כך שיוכל להתלבש על הכוס בצד שגזרתם אותה (הצד הצר יותר), מלבישים את הבלון על הכוס, עוטפים את החיבור בין הבלון לכוס עם מסקינגטייפ. זהו! המשחק מוכן. אפשר לתת לילדים לקשט את הכוס בטושים ומדבקות. שמים בתוך הכוס כדור, מושכים את הבלון איפה שקשרתם וכאשר עוזבים את הקשירה הכדור עף למעלה ומנסים לתפוס אותו עם הכוס. זה מלמד את הילדים שככל שימשכו חזק יותר את הבלון, כך הכדור יעוף גבוה יותר, ויהיה קשה יותר לתפוס אותו, זה עוזר להם לווסת את הכוח שלהם.

ניפוח כפפה
מה צריך? כוס חד פעמית מנייר, כפפה חד פעמית, קשית מתקפלת, מסקינגטייפ, טושים לא מחיקים לקישוט.
הכנה: נותנים לילדים לקשט את הכפפה, אפשר לעשות על הכפפה פרצוף, או כל מה שרוצים. בזמן שהם מקשטים, אתם עושים בכוס בצד שלה באזור נמוך, קרוב לתחתית חור (אני עושה בעזרת עט) כמה שיותר קטן, אך שקשית תוכל להיכנס אליו, מכניסים לחור קצת מהקשית בצד הקרוב יותר לקיפול של הקשית. כאשר מסיימים לקשט את הכפפה עוטפים בכפפה את החלק העליון הפתוח של הכוס ומדביקים מסביב במסקינגטייפ. מכניסים את שארית הכפפה לתוך הכוס ונותנים לילדים לנשוף בקשית. מה קורה? הכפפה מתנפחת ועולה למעלה. עבור ילדים קטנים זה ממש פלא, זה מצחיק אותם לראות איך כשהם נושפים הכפפה עולה מול עיניהם. בנוסף, זה מלמד אותם שכשמפסיקים לנשוף הכפפה יורדת, והם יכולים לעצור זאת ולהשאיר את הכפפה מנופחת באמצעות סגירת הקשית עם האצבע.

מסלול צעדים בבית
מציירים על ניירות כפות ידיים וכפות רגליים ומדביקים על הרצפה עם וושי טייפ חלש, אפשר לעשות ברמות קושי שונות ולאתגר את הילדים במעברים מעניינים, כך שיצטרכו להתקדם בצעדי רגליים גדולים, או יד לצד רגל וכו', בנוסף אפשר להמשיך את המסלול ברמות למידה שונות, לדוגמה לקפוץ ממספר למספר לפי סדר המספרים, לקפוץ מאות לאות, בעברית, באנגלית, וכו', כך ניתן להעביר שעות של צחוק וכיף. אפשר גם להציע לילדים לעשות עבורכם מסלול. זה תמיד מהנה ומצחיק אותם.

הכנת בובת דאגה
יש ספר מומלץ ונהדר שנקרא "לאן הולכות הדאגות בלילות" מאת אנתוני בראון. אפשר לקרוא עם הילדים את הספר ואז להכין בובות דאגה לעצמם. יש הרבה דרכים ליצור בובת דאגה. אחת הדרכים נמצאת כאן בסרטון של אלה: https://www.youtube.com/watch?v=C8TReQNkiMw&t=29s , עבור בובת דאגה כמו שאלה הכינה צריך אצטרובל עגול או חרוז גדול, 4 חרוזים קטנים, מנקה מקטרות, עיניים זזות ודבק.
שיטה נוספת שהכנו בעבר זה באמצעות: מקל רופא ומקל ארטיק, טושים, חוטי צמר דקים.
חותכים את מקל הארטיק ל2 ומדביקים באלכסון מכל צד של מקל הרופא כך שישמש כידיים. לוקחים חוט צמר ומלפפים על הגוף, עולים לידיים ומלפפים, באיזו דרך שרוצים אך כדאי שיהיה צמוד כדי שהחוטים לא יזוזו, קושרים את קצה החוט לאחד החוטים שליפפנו. לוקחים צבע חדש ומלפפים את פלג הגוף התחתון, קושרים את הקצה קצת לפני סוף המקל. בחלק העליון של המקל מציירים פנים, בחלק התחתון של המקל מציירים קו הפרדה לשתי הרגליים, ניתן לצייר גם נעליים ויש בובת דאגה מוכנה. אם אין חוט צמר אפשר לאלתר בגדים מגרב קטנה וישנה, ולהדביק על המקל. אני חושבת שבובת הדאגה שאלה הכינה קלה ומהנה יותר לצעירים, ובובת הדאגה מהמקלות יותר מתאימה לבוגרים.

ציור בפלסטלינה
אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות עם פלסטלינה, יותר מלפסל, זה לצייר. משהו במריחה שלה, בצבעים שמתערבבים יוצא יפה, מעניין ובלתי צפוי.
מה צריך: פלסטלינה, משטח עבודה קשיח (בריסטול קשיח/ קרטון ביצוע/ קרטון רגיל/ אריזת קורנפלקס וכו'), דבק פלסטי.
איך מכינים? יש כל מיני אפשרויות, אפשר קודם לצייר סקיצה בעפרון ואת זה למלא בפלסטלינה, אני הכי אוהבת פשוט לעבוד ולזרום עם מה שיוצא. חלק מהכיף בפלסטלינה זה שתמיד אפשר לתקן, אפשר למרוח עוד שכבה, או להוציא את הפלסטלינה, כך שלא חייבים לתכנן. מה שכן כדאי מאוד לפני שמתחילים לעבוד, בעיקר עבור הילדים, זה להכין כדורי פלסטלינה קטנים בכל הצבעים, פשוט צובטים את פלסטלינה ומגלגלים אותה בין האצבעות לכדור קטן, כך היא מתחממת ומתרכך והרבה יותר נעים ונוח לעבוד איתה ככה.
ילדים צעירים יכולים לקחת את הכדורים ופשוט למעוך אותם על הדף, ילדים בוגרים יותר ימרחו את זה וישלבו צבעים. כשמסיימים לצייר מורחים על הכל דבק פלסטי, כשהוא מתייבש הדבק נהיה שקוף והתמונה מבריקה ויפה.

ציור מתנפח במיקרוגל
פעילות קלילה, מדליקה ומהנה.
מה צריך: 4 כפות קמח תופח, 4 כפות מלח, 1/2 כוס מלח, צבעי מאכל, מקלות אוזניים, בריסטולים.
מערבבים את הקמח התופח עם המלח והמים, מחלקים את התערובת לכוסות, בכל כוסית מוסיפים כמה טיפות של צבע מאכל ומערבבים. בעזרת מקלות אוזניים מציירים על הבריסטול, משתדלים לא למרוח, אלא "להניח" את הבלילה, כשמסיימים את הציור מכניסים למיקרו לחצי דקה, אם זה ציור עם הרבה צבע נדרש יותר זמן חימום. הציור מתנפח, מתקרר ומתקשה.

מסלול פונפונים
פעילות נחמדה. גדולים יכולים להכין בעצמם, לקטנטנים אפשר להכין מראש והם יהנו לשחק בזה.
מה צריך: פונפונים, גלילי נייר, וושיטייפ חלש, קעריות או סלסלות לקצה המסלול.
כמו שניתן לראות בתמונה, אפשר להרכיב מסלולים שונים מגלילים. גלילי נייר טואלט, או הכנת גלילים מנייר רגיל. כדאי להדביק עם וושיטייפ חלש שלא מוריד צבע מהקיר.

בניית קופסה ממקלות ארטיק
פעילות פשוטה וכל כך מהנה ומספקת.
מה צריך: המון מקלות ארטיק, דבק פלטי.
איך מכינים: מתחילים מהתחתית. לתחתית מניחים מקלות ארטיק צמודים זה לזה, כמות ששווה לאורך של מקל ארטיק. לאחר מכן מדביקים לרוחב משני צידי המשטח שיצרנו שני מקלות ארטיק (שמים דבק פלסטי לאורך כל המקל, כך שהמקלות הללו ידביקו את כל המשטח שיצרנו מחובר), כדאי לתת לזה קצת זמן להתייבש כדי שלא יתפרק ואז להתחיל לעבוד בעדינות. מפה העבודה ממש פשוטה, כל פעם שמים קצת דבק בארבע הפינות ומדביקים שני מקלות ארטיק, פעם לאורך ופעם לרוחב. עד שזה מגיע לגובה הרצוי. לאחר מכן ניתן להכין מכסה, לא חייבים, רק אם רוצים. את המכסה מכינים בדומה לתחתית. יוצרים משטח של מקלות זה לצד זה, ואז מדביקים מקלות לרוחב, כדאי יותר מ2 כדי שיהיה חזק. לאחר מכן ניתן להוסיף ידית למעלה ממקל ארטיק שבור לחתיכות קטנות מודבקות זו לזו, או מחרוז מודבק. אפשר לצבוע את הקופסה והמכסה, או להשאיר בצבע המקלות הטבעי. אנחנו השתמשנו עבור המכסה במקלות ארטיק צבעוניים וקישטנו בטוליפ נוצץ.

קליעה לחור
אפשר להכין באיזה גרסה שרוצים, תלוי בגילאי הילדים ובחומרים שיש בבית. אני אלתרתי מקופסאות שהיו לי מאריזות אלבומי לופה. הילדות מאוד נהנו לשחק בזה. כמובן שניתן לתת לילדים לעזור להכין ולקשט.

בנייה מגרוטאות
פשוט כמו שזה נשמע. שומרים בבית קופסאות ישנות, פקקים, גלילים, אריזות וכו'… ואז נותנים לילדים את הגרוטאות עם דבק פלסטי ומציעים להם לבנות מזה מה שעולה על רוחם. הם יפתיעו אתכם ביצירתיות.

אני אוהבת לעשות פעילויות מתמשכות. לבחור נושא אחד, או חומר מסוים, ולדעת דרכו במגוון תחומים. זה יכול להיות נושא שאעשה סביבו פעילות יצירה, פעילות תנועה, משחק, חידון וכו'… וזה יכול להיות חומר מסוים שאמצה אותו במגוון פעילויות.

אחד החומרים הנגישים והזולים שאני אוהבת לפעול איתם זה מלח. כל כך פשוט.

את הבוקר של יום מלח אני פותחת עם מגש מלא במלח לכל אחת, מלח שולחן רגיל. עם המלח אני עושה כל מיני משחקים. אני מניחה בכל פעם משהו אחר: אם זה מגש שקוף כמו פיירקס אז אני שמה מתחת למגש דף עם אותיות מסתתרות שצריך לקרוא, או מילים, או ציורים, או תרגילי חשבון, כדי למצוא אותם צריך להזיז את המלח באמצעות מברשת או כף. אני שמה במלח כל מיני דמויות קטנות שקיבלנו בביצות הפתעה, וזה הופך להיות משחק דמיון בשלג, אני שמה להן כפות, כוסות, והן כבר מוצאות איך לשחק במלח, אני שמה להן ליד המגש רשימה של אותיות או מספרים והן כותבות על המלח באמצעות האצבע.

כשמיצינו את המשחק במלח (אצלנו זה לוקח לפחות שעה) עושים ציורי מלח עם צבעי מים, זה אחד הדברים האהובים עליי! כמו שהיינו עושים ציורים חול כשהיינו קטנים, אותו רעיון רק משודרג. מציירים עם דבק פלסטי על בריסטול איפה שרוצים שהמלח ידבק, אני ממליצה לעבוד על בריסטול שחור, זה הרבה יותר יפה ובולט. לאחר מכן מפזרים על הכל מלח ואז שופכים את המלח שלא נדבק. נותנים לדבק להתייבש ומתחילים ליהנות מהקסם. לוקחים צבעי מים, עדיף איכותיים, עם מכחול צובעים את המלח, המלח סופג את הנוזל והצבע מתפשט על המלח, זה יוצא צבעוני ומיוחד מאוד, מאוד מהנה עבור הילדים לצבוע ככה. ממליצה גם לכם ההורים לצייר במלח, זה כיף אדיר.

הפעילות השלישית שניתן לעשות עם מלח, מתאים בעיקר לגילאים הבוגרים יותר (שאר הפעילויות מתאימות ממש לכל גיל), ניסוי עם מלח וביצה:
לוקחים 3 כוסות גבוהות. בכוס הראשונה ממלאים רק מים (לא עד הסוף כי צריך מקום לביצה), בכוס השנייה ממלאים מים ו2 כפות מלח ומערבבים היטב. בכוס השלישית ממלאים מים ושלוש כפות גדושות של מלח, נותנים לילדים לשים ולערבב היטב, לאחר מכן שמים בכל כוס ביצה. מה שקורה בניסוי זה שרואים שבכוס בלי מלח בכלל הביצה שוקעת לחלוטין, בכוס עם 2 כפות מלח הביצה תהיה בערך באמצע הכוס, ובכוס עם הכמות הגדולה ביותר של המלח הביצה צפה.
ההסבר: תחילה הביצה שקעה בתוך המים משום שהייתה כבדה מהם. ככל שהוספנו יותר מלח למים כך הפכנו את המים לכבדים יותר מן הביצה ולכן היא צפה. זאת גם הסיבה שיותר קל לנו לצוף בים המלח מאשר בבריכה.

הפעילות הרביעית והאחרונה שאני עושה עם המלח זה בצק מלח, לפעמים זה יום מלח שמתחלק ליומיים כי כל פעילות כזו מאוד מהנה ולוקחת הרבה זמן.
מתכון לבצק מלח: 1 כוס מלח, 1 כוס מים רותחים, 2 כוסות קמח. זה היחס אך אני עושה כמות גדולה עם כל הקמח שנשאר לי מהמשחקים.
מערבבים את המלח עם המים הרותחים עד שנמס, מוסיפים את הקמח ולשים עד שנוצר בצק רך ונעים. אם צריך מוסיפים מים או קמח לפי קמח הדביקות או היובש.
מפסלים מהבצק מה שרוצים, אפשר לרדד עם מערוך וליצור צורות עם חותכנים, אפשר לעשות חור בחותכנים ואחרי האפייה ליצור מזה קישוט לקיר או תכשיט. אפשר להכין חרוזים, כדורים קטנים שעושים בהם חור עם קיסם, אפשר לפסל דמויות, או לעשות טביעת יד או רגל של הילדים וכל העולה על הדעת. לאחד שסיימתם הכניסו לתנור שחומם מראש ל120 מעלות ואפו במשך שעה עד שעתיים, תלוי בעובי וגודל הצורות שהכנתם. לאחר שמתקרר ניתן לצבוע בגואש, להשחיל על חוטים וכו'. פעילות מהנה ויצירתית מאוד.

תנסו ותהנו!