המשחק אצלנו בבית הוא לרוב עצמאי, הבנות משחקות, עושות יצירה, מנגנות, בונות אוהלים, או כל שעולה על רוחן, או שאנחנו משחקות במשחקי קופסה וקלפים ביחד. רוב הזמן אנחנו בכלל לא בבית, אבל זה מה שקורה כשאנחנו כן בבית. אך מידיי פעם מתחשק לי להפתיע אותן וליצור להן פעילות שאני יוזמת, לפעמים אני מתכננת את זה ערב לפני, ולפעמים שולפת תוך כדי היום כשאני מרגישה שהן זקוקות לאיסוף. מלבד הכיף שבפעילות, זה יוצר חיבור אליי, חיבור זו לזו, עניין, משמעות, זה ממלא להן את השק שלהן (שק של צרכים ורגשות שמתמלא בחיבור טוב אליי) ואז הן גם יותר פנויות לשחק בינן לבין עצמן בחיבור והקשבה זו לזו. אז יש לי פה ארסנל של כמה פעילויות שקל לשלוף כשרוצים לארגן להן פעילות זריזה ומהנה:

משחק העפת פונפון או כדור ותפיסתו
מה צריך? כוס חד פעמית מנייר (עדיף קשיחה), פונפון גדול/ כדור קלקר/ כדור פלסטיק קל, בלון, מסקינגטייפ.
הכנה יחד עם הילדים: חותכים את החלק התחתון של הכוס כך שהכוס תהיה כמו גליל, קושרים את פיית הבלון, גוזרים את הצד הסגור העגול של הבלון, כך שיוכל להתלבש על הכוס בצד שגזרתם אותה (הצד הצר יותר), מלבישים את הבלון על הכוס, עוטפים את החיבור בין הבלון לכוס עם מסקינגטייפ. זהו! המשחק מוכן. אפשר לתת לילדים לקשט את הכוס בטושים ומדבקות. שמים בתוך הכוס כדור, מושכים את הבלון איפה שקשרתם וכאשר עוזבים את הקשירה הכדור עף למעלה ומנסים לתפוס אותו עם הכוס. זה מלמד את הילדים שככל שימשכו חזק יותר את הבלון, כך הכדור יעוף גבוה יותר, ויהיה קשה יותר לתפוס אותו, זה עוזר להם לווסת את הכוח שלהם.

ניפוח כפפה
מה צריך? כוס חד פעמית מנייר, כפפה חד פעמית, קשית מתקפלת, מסקינגטייפ, טושים לא מחיקים לקישוט.
הכנה: נותנים לילדים לקשט את הכפפה, אפשר לעשות על הכפפה פרצוף, או כל מה שרוצים. בזמן שהם מקשטים, אתם עושים בכוס בצד שלה באזור נמוך, קרוב לתחתית חור (אני עושה בעזרת עט) כמה שיותר קטן, אך שקשית תוכל להיכנס אליו, מכניסים לחור קצת מהקשית בצד הקרוב יותר לקיפול של הקשית. כאשר מסיימים לקשט את הכפפה עוטפים בכפפה את החלק העליון הפתוח של הכוס ומדביקים מסביב במסקינגטייפ. מכניסים את שארית הכפפה לתוך הכוס ונותנים לילדים לנשוף בקשית. מה קורה? הכפפה מתנפחת ועולה למעלה. עבור ילדים קטנים זה ממש פלא, זה מצחיק אותם לראות איך כשהם נושפים הכפפה עולה מול עיניהם. בנוסף, זה מלמד אותם שכשמפסיקים לנשוף הכפפה יורדת, והם יכולים לעצור זאת ולהשאיר את הכפפה מנופחת באמצעות סגירת הקשית עם האצבע.

מסלול צעדים בבית
מציירים על ניירות כפות ידיים וכפות רגליים ומדביקים על הרצפה עם וושי טייפ חלש, אפשר לעשות ברמות קושי שונות ולאתגר את הילדים במעברים מעניינים, כך שיצטרכו להתקדם בצעדי רגליים גדולים, או יד לצד רגל וכו', בנוסף אפשר להמשיך את המסלול ברמות למידה שונות, לדוגמה לקפוץ ממספר למספר לפי סדר המספרים, לקפוץ מאות לאות, בעברית, באנגלית, וכו', כך ניתן להעביר שעות של צחוק וכיף. אפשר גם להציע לילדים לעשות עבורכם מסלול. זה תמיד מהנה ומצחיק אותם.

הכנת בובת דאגה
יש ספר מומלץ ונהדר שנקרא "לאן הולכות הדאגות בלילות" מאת אנתוני בראון. אפשר לקרוא עם הילדים את הספר ואז להכין בובות דאגה לעצמם. יש הרבה דרכים ליצור בובת דאגה. אחת הדרכים נמצאת כאן בסרטון של אלה: https://www.youtube.com/watch?v=C8TReQNkiMw&t=29s , עבור בובת דאגה כמו שאלה הכינה צריך אצטרובל עגול או חרוז גדול, 4 חרוזים קטנים, מנקה מקטרות, עיניים זזות ודבק.
שיטה נוספת שהכנו בעבר זה באמצעות: מקל רופא ומקל ארטיק, טושים, חוטי צמר דקים.
חותכים את מקל הארטיק ל2 ומדביקים באלכסון מכל צד של מקל הרופא כך שישמש כידיים. לוקחים חוט צמר ומלפפים על הגוף, עולים לידיים ומלפפים, באיזו דרך שרוצים אך כדאי שיהיה צמוד כדי שהחוטים לא יזוזו, קושרים את קצה החוט לאחד החוטים שליפפנו. לוקחים צבע חדש ומלפפים את פלג הגוף התחתון, קושרים את הקצה קצת לפני סוף המקל. בחלק העליון של המקל מציירים פנים, בחלק התחתון של המקל מציירים קו הפרדה לשתי הרגליים, ניתן לצייר גם נעליים ויש בובת דאגה מוכנה. אם אין חוט צמר אפשר לאלתר בגדים מגרב קטנה וישנה, ולהדביק על המקל. אני חושבת שבובת הדאגה שאלה הכינה קלה ומהנה יותר לצעירים, ובובת הדאגה מהמקלות יותר מתאימה לבוגרים.

ציור בפלסטלינה
אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות עם פלסטלינה, יותר מלפסל, זה לצייר. משהו במריחה שלה, בצבעים שמתערבבים יוצא יפה, מעניין ובלתי צפוי.
מה צריך: פלסטלינה, משטח עבודה קשיח (בריסטול קשיח/ קרטון ביצוע/ קרטון רגיל/ אריזת קורנפלקס וכו'), דבק פלסטי.
איך מכינים? יש כל מיני אפשרויות, אפשר קודם לצייר סקיצה בעפרון ואת זה למלא בפלסטלינה, אני הכי אוהבת פשוט לעבוד ולזרום עם מה שיוצא. חלק מהכיף בפלסטלינה זה שתמיד אפשר לתקן, אפשר למרוח עוד שכבה, או להוציא את הפלסטלינה, כך שלא חייבים לתכנן. מה שכן כדאי מאוד לפני שמתחילים לעבוד, בעיקר עבור הילדים, זה להכין כדורי פלסטלינה קטנים בכל הצבעים, פשוט צובטים את פלסטלינה ומגלגלים אותה בין האצבעות לכדור קטן, כך היא מתחממת ומתרכך והרבה יותר נעים ונוח לעבוד איתה ככה.
ילדים צעירים יכולים לקחת את הכדורים ופשוט למעוך אותם על הדף, ילדים בוגרים יותר ימרחו את זה וישלבו צבעים. כשמסיימים לצייר מורחים על הכל דבק פלסטי, כשהוא מתייבש הדבק נהיה שקוף והתמונה מבריקה ויפה.

ציור מתנפח במיקרוגל
פעילות קלילה, מדליקה ומהנה.
מה צריך: 4 כפות קמח תופח, 4 כפות מלח, 1/2 כוס מלח, צבעי מאכל, מקלות אוזניים, בריסטולים.
מערבבים את הקמח התופח עם המלח והמים, מחלקים את התערובת לכוסות, בכל כוסית מוסיפים כמה טיפות של צבע מאכל ומערבבים. בעזרת מקלות אוזניים מציירים על הבריסטול, משתדלים לא למרוח, אלא "להניח" את הבלילה, כשמסיימים את הציור מכניסים למיקרו לחצי דקה, אם זה ציור עם הרבה צבע נדרש יותר זמן חימום. הציור מתנפח, מתקרר ומתקשה.

מסלול פונפונים
פעילות נחמדה. גדולים יכולים להכין בעצמם, לקטנטנים אפשר להכין מראש והם יהנו לשחק בזה.
מה צריך: פונפונים, גלילי נייר, וושיטייפ חלש, קעריות או סלסלות לקצה המסלול.
כמו שניתן לראות בתמונה, אפשר להרכיב מסלולים שונים מגלילים. גלילי נייר טואלט, או הכנת גלילים מנייר רגיל. כדאי להדביק עם וושיטייפ חלש שלא מוריד צבע מהקיר.

בניית קופסה ממקלות ארטיק
פעילות פשוטה וכל כך מהנה ומספקת.
מה צריך: המון מקלות ארטיק, דבק פלטי.
איך מכינים: מתחילים מהתחתית. לתחתית מניחים מקלות ארטיק צמודים זה לזה, כמות ששווה לאורך של מקל ארטיק. לאחר מכן מדביקים לרוחב משני צידי המשטח שיצרנו שני מקלות ארטיק (שמים דבק פלסטי לאורך כל המקל, כך שהמקלות הללו ידביקו את כל המשטח שיצרנו מחובר), כדאי לתת לזה קצת זמן להתייבש כדי שלא יתפרק ואז להתחיל לעבוד בעדינות. מפה העבודה ממש פשוטה, כל פעם שמים קצת דבק בארבע הפינות ומדביקים שני מקלות ארטיק, פעם לאורך ופעם לרוחב. עד שזה מגיע לגובה הרצוי. לאחר מכן ניתן להכין מכסה, לא חייבים, רק אם רוצים. את המכסה מכינים בדומה לתחתית. יוצרים משטח של מקלות זה לצד זה, ואז מדביקים מקלות לרוחב, כדאי יותר מ2 כדי שיהיה חזק. לאחר מכן ניתן להוסיף ידית למעלה ממקל ארטיק שבור לחתיכות קטנות מודבקות זו לזו, או מחרוז מודבק. אפשר לצבוע את הקופסה והמכסה, או להשאיר בצבע המקלות הטבעי. אנחנו השתמשנו עבור המכסה במקלות ארטיק צבעוניים וקישטנו בטוליפ נוצץ.

קליעה לחור
אפשר להכין באיזה גרסה שרוצים, תלוי בגילאי הילדים ובחומרים שיש בבית. אני אלתרתי מקופסאות שהיו לי מאריזות אלבומי לופה. הילדות מאוד נהנו לשחק בזה. כמובן שניתן לתת לילדים לעזור להכין ולקשט.

בנייה מגרוטאות
פשוט כמו שזה נשמע. שומרים בבית קופסאות ישנות, פקקים, גלילים, אריזות וכו'… ואז נותנים לילדים את הגרוטאות עם דבק פלסטי ומציעים להם לבנות מזה מה שעולה על רוחם. הם יפתיעו אתכם ביצירתיות.