קייטנת אמא מסביב לעולם

הבנות שלי מאוד אוהבות שאני מארגנת להן פעילויות ומבקשות ממני ליצור כאלה.

החופש הגדול הגיע, אמנם אנחנו בחופש תמידי, אבל כשמגיע החופש מהמסגרות גם אצלנו בחינוך הביתי יש שינויים. בתקופה הזו חוגים נגמרים, מקומות בילוי מתחילים להתמלא, לפעמים הילדות הולכות לקייטנות מגניבות כמו קייטנת גלישה וקייטנת יצירה. הלו"ז כולו משתנה וזו אפשרות עבורי לקיים גם קייטנת אמא. אז הבטחתי לילדות שבחופש תהיה להן קייטנת אמא ובחרתי בנושא – מסביב לעולם. בכל יום נוחתים בארץ אחרת.

הארצות שנבחרו הן: איטליה, ברזיל, טנזניה ויפן. אמא שלי עשתה להן קייטנת סבתא בצרפת (יום בשבוע הן איתה).

ביום הראשון הן קיבלו "דרכון" שהכנתי מבריסטולים לכל אחת ובכל יום חיכתה להן חותמת עם שם המדינה שכשהחתימו בדרכון גילו לאן הן טסות וכרטיס טיסה ללא שם המדינה. מאוד קל לעשות את החותמות האלה לבד, לוקחים דף סול, דיו לחותמות (יש בחנויות כלי כתיבה וכו') וחתיכת עץ קטנה, מדביקים את הסול על חתיכת העץ וכותבים חזק בעיפרון את שם המדינה בכתב מראה ככה שהכתוב יהיה חרוט ואז כשמחתימים זה בעצם משאיר את שם המדינה לבן ואת הרקע בצבע, בכל יום הדבקתי על הסול עוד שכבה של סול עם שם המדינה החדשה.

כל יום התחלנו מיוגה בחצר שאני הנחתי, כל אחת הודתה על משהו ואכלנו פירות. ככה פתחנו כל יום בכיף.

לאחר שיגרת הבוקר ולענייננו, כל בוקר התחיל ממציאת הדגל במפה ( על הקיר תלויה מפת העולם עם דגלים מסביב), כל אחת קיבלה חצי בריסטול לבן, טושים, מדבקות, ויצרה לעצמה את הדגל כמו שהיא רוצה, היה מדהים לראות כמה יצירתיות אפשר להכניס ליצירת דגל קיים. את הדגלים תלינו על החלון לקישוט.

לאחר מכן הן חיפשו את המדינה בגלובוס, גילו מה גודלה, מי השכנות שלה, כמה היא רחוקה מישראל, האם היא שוכנת ליד ים ואיזה וכו'…

ואז למדנו כמה מילים בסיסיות באותה שפה כגון שלום, תודה, בוקר טוב, להתראות, סליחה, בבקשה. בכל שפה בחרתי כ-5 מילים אחרות שלמדנו בתחילת היום ותרגלנו במשך היום.

יום ראשון: איטליה.

אחרי הכנת הדגל, מציאת המדינה על הגלובוס. הכנתי להן מצגת על איטליה (מצורפת למטה), הצגתי את מפת איטליה שנראית כמו מגף, עיר הבירה של איטליה (רומא), סיפרתי על מקומות מרכזיים – קולוסיאום, קריית הוותיקן, מגדל פיזה, עיר המים – ונציה, אגמים גדולים ועוד… ודיברנו על מאכלים איטלקיים.

שיחקנו ים יבשה, בהתאם למדינה המלאה בנהרות, אגמים, ואפילו עיר על המים.

הכנו יחד בצק לפיצה, בזמן שתפח הכנו פנקוטה לקינוח, וברוסקטה עם עגבניות, ובזיליקום לארוחת בוקר (וגם קצת כאלה עם חמאה לבררניות).

למדנו מילים באיטלקית.

לאחר מכן, עשינו יצירה – קווילינג, אומנות הקווילינג פותחה באיטליה. קווילינג זו יצירה מניירות דקים וצבעוניים שמגלגלים ומדביקים אותם על בריסטול בצורות שונות ויוצרים ציור יפיפה. את הניירות לקווילינג קניתי מראש, יחד עם מכשיר שעליו מלפפים את הניירות (אפשר גם לעשות כזה לבד משיפוד. אלה השקיעה בזה זמן רב, אורי ולירי איבדו עניין דיי מהר ולכן נתתי להן מקלות רופא וקופסאות נעליים והן בנו לעצמן טירות מקסימות.

הכנו את הפיצות (רוטב הכנתי ערב לפני) לארוחת צהריים, כל אחת קיבלה כדור בצק, מערוך, רוטב ותוספות והן רידדו לעצמן והכינו פיצות טעימות.

אחרי ארוחת הצהריים הכנו סירות והשטנו בבריכה, כיאה לארץ שמלאה בנהרות, אגמים וסירות. יש הרבה דרכים להכין סירות, אנחנו עשינו מקלקר עם שיפוד ובריסטול (לתורן). אפשר גם לעשות רפסודה מעץ על בקבוקים ועוד…

כיוון שהתעייפנו ויחד עם הסירות הילדות גם רצו להיכנס לבריכה, סיימנו את יום איטליה, אבל הייתה עוד פעילות שלא הספקנו שהיא הר געש מחימר (כי באיטליה יש הרי געש, גם פעילים), חומץ וסודה לשתייה. הבטחתי להן שנתחיל עם זה על הבוקר לפני המדינה הבאה, וכך היה. כל אחת הכינה הר געש קטן מחימר, לתוכו שפכנו מים שערבבנו בכוס עם צבע מאכל אדום כפית אבקת סודה לשתייה וקצת סבון וכל אחת שפכה לבפנים קצת חומץ שבחיבור עם הסודה הפך לתוסס ונשפך החוצה כמו לבה.

יום שני: ברזיל.

אז אחרי שעשינו הרי געש מאיטליה, החתמנו דרכון, המראנו, מצאנו את הדגל, שמתי להן שקופית גדולה של הסמל בטלוויזיה כדי שיראו טוב את כל הפרטים, הסברתי על כל פרט בדגל מה הוא מסמל, זה ריתק אותן, יצרנו את הדגל על בריסטול עם טושים ומדבקות, מצאנו את ברזיל במפה ובגלובוס, למדנו מילים בפורטוגזית.

הכנו לחמניות גבינה ברזילאיות הנקראות פאו דה קז'ו, שיצאו ממש מגניב, הן עשויות מקמח טפיוקה והילדות אהבו מאוד, הן טעימות בעיקר טריות.

ראינו סרטון (בחרתי מראש) של הקרנבל המרשים בברזיל, הכנו כתרים לקרנבל משלנו עם נוצות, פונפונים, סול וגומי. את הקישוטים הדבקנו עם דבק חם. הילדות גם הוסיפו מסיכות מהתחפושות שלנו ויחד עם הכתרים נהנו ממשחקי תפקידים.

הפעלתי לנו ריקוד סמבה של כמה רקדניות ברזילאיות ורקדנו יחד איתן בסלון, עם הכתרים שהכנו. היה ממש כיף לרקוד ריקודי סמבה.

סיפרתי להן שביערות הגשם בברזיל גדלים המון עצי קקאו וששוקולד מפיקים מפולים שיש בתוך פרי הקקאו. הראיתי להן סרטון על תהליך הכנת השוקולד, ממש מהקטיף שלו מהעצים. הן התעניינו מאוד וגם פתאום הבינו את המשמעות שיש לשוקולד שהן קונות ואוכלות. כמה אנשים עובדים בשביל השוקולד שכל כך מובן מאליו עבורן, הן גם שאלו מי מקבל מזה את הכסף אם השוקולד עובר כל כך הרבה ידיים ואנשים עובדים, פתאום היה להן יותר ערך לשוקולד והבנה מאיפה הוא מגיע. לאחר הסרטון הראיתי להן את אבקת הקקאו והכנו כדורי שוקולד.

זה הסרטון על הקקאו: https://youtu.be/pSEf-yzMq7M       

לא צירפתי סרטונים של ריקודי הסמבה והקרנבל בברזיל, כי את אלה יש בשפע ותוכלו למצוא מה שמתאים לכם.

אחרי זה למדנו על אמן ברזילאי מפורסם בשם רומרו בריטו שיש לו אומנות ממש מגניבה וצבעונית. הכנתי להן מראש מצגת עם יצירות שלו להשראה, חילקתי להן קנבסים בגודל A4, וציירנו בטושי אקריליק וארטליין ציורים בהשראת היצירות של רומרו בריטו.

התכנון היה גם לשחק כדורגל, ענף ספורט שמאוד נפוץ ומפותח בברזיל, אבל נגמר היום והיה חם בחוץ וגם היה מושלם ככה אז וויתרתי. אפשר גם לפתוח את היום במשחק כדורגל ואז לגשת לפעילויות אחרות שפירטתי למעלה.

יום שלישי: צרפת – קייטנת סבתא..

אמא שלי המדהימה ארגנה להן יום צרפת ממש מדליק.

זה יום מאוד מושקע שדרש התארגנות מראש אז לשיקולכם. אני השתדלתי לבחור מדינות ופעילויות שלא דרשו ממני הרבה הכנה.

החתמת דרכון, מציאת המדינה בגלובוס, למידת מילים בצרפתית, סרטון על דגל צרפת ויצירת דגל צרפת מחומרים שונים להדבקה וציור.

חבישת כובעי שף (מקור המילה שף מצרפתית), גלגול קרואסונים, הכנת סלט צרפתי, גבינת קממבר.

הסבר על הטור דה פראנס, אמא שלי קישטה את האופניים מראש בצבעי הדגל ותגי מספרים. יציאה לסיבוב באופניים (עם שלט של תחילת הטור דה פראנס בכניסה לבית) עד הצרכנייה, שם חיכה להן סרט סיום המסלול. בסיום המסלול הן קיבלו מדליות אישיות.

בדשא במושב היא סיפרה להן על גבעת המונמרטר – רובע הציירים בפריז, שם הן ישבו לצייר על קנבס עם פלטות צבעי אקריליק. בזמן שהציורים התייבשו הן נכנסו לצרכנייה וביקשו מהמוכרת (בתיאום מראש מול אמא שלי) באגט ועשו פיקניק (מקור המילה בצרפתית) עם בגטים, מיץ תפוזים וריבה.

אחרי הפיקניק הן שיחקו משחק צרפתי שנקרא "השבלול" שזה סוג של קלאס וחזרו הביתה.

בבית הן ראו סרטון על מגדל אייפל ואז הן הכינו את מגדל אייפל מקאפות שאמא שלי חתכה מראש לפי צורת הסולם, הן ציירו וחיברו לסולם, ואז הן טיפסו על הסולם והצטלמו במגדל האייפל שלהן.

יום רביעי: יפן.

לסיום הן הכינו פירה ופחזניות.

ביפן התפתחו חדרי הבריחה (Escape room) ובתור חובבת חדרי בריחה התבקש שאעשה להן סוג של חדר בריחה.

בעצם כל היום היה בנוי על פעילויות בסגנון חדר בריחה, שפעילות מובילה לפעילות בעזרת חידות ומשימות, ודרך המשחק והפעילויות הן נחשפות לתרבות היפנית.

זה היום שדרש ממני הכי הרבה הכנה, אבל בעיקר בחשיבה והתכנון, כך שאם אתם משתמשים בבלוג שלי, החלק של החשיבה כבר בוצע עבורכם ויהיה לכם קל רק ליישם, כי ההכנות פשוטות.

אז בבוקר הכרנו את המדינה, הדגל, ציירנו, למדנו שיפן מכונה גם ארץ השמש העולה וראינו שיש קשר בין השם לדגל. למדנו מילים ביפנית והתחלנו את המשחק. בתחילת המשחק הן קיבלו מכתב מקיסר יפן שמבקש את עזרתן במציאת סיכת הקיסר שאיבד, על גבי המכתב הופיע סמל הקיסר שנמצא על הסיכה.

הוא זוכר שהסיכה הייתה בידיו בבוקר וכדי למצוא אותה הן צריכות לעקוב אחר יומו ולעשות מה שהוא עשה, דרך הפעולות שלו הן לומדות על התרבות היפנית.

הן קיבלו מסר שהקיסר התחיל את היום מטקס תה מסורתי. בחדר המשחקים חיכה להן מגש עם כריות, תה, כוסות, נרות על מים ומוזיקה מרגיעה. הן שתו תה ואז הוגשו להן עוגיות מזל, אומנם אנחנו מכירים אותן כסיניות אבל מסתבר שמקורן ביפן.

כששברו את עוגיות המזל שהכנתי עבורן עם פתקים בפנים, היו בפנים כל מיני ברכות כמו "יום מנצנץ" "הגשמת חלומות" וכו'… ו3 פתקים היו עם מספר לידם וכאשר סידרו את הפתקים לפי המספרים הרשומים, היה כתוב "מזלך הטוב יאיר בחדר של הבנות".

כאשר הגיעו לחדר שלהן חיכה להן שם שולחן עם פתק שרשום עליו שכחלק מהמסורת היפנית הקיסר מתרגל בכל יום אוריגמי. היו להם 3 דפים עם סימונים עליהם וליד הסבר קיפול אוריגמי, כאשר קיפלו את האוריגמי לפי ההסבר קיבלו בכל דף מילה (קיפלתי מראש קיפול אחד אלכסוני כדי שידעו את הכיוון שצריך לקפל), כשחיברו את המילים קיבלו את המקום הבא "זמן קריאת סיפור".

כשהלכו לפינת הקריאה שלנו מצאו שם פתק שהקיסר אוהב לקרוא ספרים, בעיקר על בני עמו, ובין הספרים מצאו את הספר על נוריקו סאן הילדה מיפן, קראנו קצת מהספר. בסוף הספר היה פתק על כך שפעם היה ביפן מנהג שנשים צבעו את השיניים בשחור, הקיסר רוצה לעזור לאשתו לצבוע את השיניים, כאשר הן הלכו לצחצוח השיניים מצאו שם ציור של אישה יפנית וטוש שחור, כשצבעו את השיניים היה כתוב "לדוג בבריכה" (את הכיתוב עשיתי לפני עם טוש אקריליק לבן).

הן יצאו לבריכה בחצר, שם חיכה להן פתק שכתוב בו שביפן אוכלים המון דגים, הן היו צריכות לדוג את הדגים שהכנתי מקלקר, סול ומגנטים. את החקות הכנתי מענפי עץ, חוט מתכת ומגנט (הדבקתי בדבק חם). על הדגים היה מלמעלה מספרים, כשסידרו את הדגים בסדר המספרים והפכו אותם היה כתוב למטה משפט "הכנת ארוחת צהריים".

הבאתי להן מצרכים שהכנתי מראש להכנת סושי- אצות, אורז, ירקות, חביתה יפנית, מחצלות. הכנו סושי, שזו חוויה נהדרת בפני עצמה. לאחר מכן הראיתי להן מצגת עם תמונות של קופסאות בנטו אשר נפוצות ביפן והכנו ביחד (הוספתי להן גם אדממה לקופסאות).

בסוף המצגת הייתה תמונה עם סמל החתול המפורסם היפני 'מנקי נקו' והיה כתוב שהחתול מסמל אצל היפנים שפע ומזל, הקיסר מאמין שאם יתייחס יפה לחתולים גם מזלו הטוב יאיר, ולכן בכל יום הולך ללטף את חתולי השכנים. הילדות הלכו לפינת החתולים אצל אמא שלי (השכנה) ושם מצאו כתב סתרים בכתב יפני ומקרא, כשפתרו את כתב הסתרים היה כתוב "אמבטיה".

כשהלכו לאמבטיה היה פתק שבו נכתב שביפן יש הרבה מעיינות חמים והקיסר אוהב לרחוץ בהם, בית המרחץ היפני נקרא "אונסן" וליד היו פצצות אמבטיה. הן עשו אמבטיה כיפית וכשיצאו חיכתה להן פינת מדיטציה עם כריות ומדיטציה מונחית והיה כתוב שהקיסר, כמו יפנית רבים, רגיל לתרגל מדיטציית זן יפנית. כשסיימו את המדיטציה הן קיבלו ערימת פונפונים צבעוניים, כוסות בצבעים שונים וצ'ופסטיקס והיה כתוב שכדי שהקיסר ידע לאכול באופן יפני מכובד יש לו אימוני צ'ופסטיקס, והיום היה עליו למיין את הפונפונים לפי צבעים (מאז הילדות גאות שהן יודעות לאכול עם צ'ופסטיקס) בעזרת המקלות בלבד. לאחר שמיינו קיבלו פתק שלאחר כל העבודה הקשה הגיעה שעת המנוחה של הקיסר בחדר השינה שלו. בחדר השינה שלנו, ההורים חיכתה להן סיכת הקיסר היפני.

לאחר המשחק הצעתי להן לצייר את עץ הסקורה, עץ פריחת הדובדבן הנפוץ ביפן והוא סמל יפני תרבותי, המופיע רבות באומנות היפנית. הן נהנו לצייר אותו בעזרת אקריליק וספוגים על גבי קנבס.

יום חמישי: טנזניה.

אז כמובן שהתחלנו את היום מהחתמת דרכון, מציאת המדינה על המפה והגלובוס, מציאת הדגל וציורו והמראנו. למדנו מילים בסווהילית, הכנו לארוחת בוקר צ'אפטי, שזו פיתה במחבת, שאומנם מקורו בהודו, אבל אין לטנזניה ממש מאכלים שלהם, לפחות לא כאלה שהתחשק לי להכין, וכשטיילנו בטנזניה גילינו שצ'אפטי כן נפוץ שם והכינו לנו בטיולים צ'אפטי עם גוואקמולי, אז אנחנו הכנו צ'אפטי עם לאבנה.

לאחר מכן ראינו סרטון על הספארי בטנזניה ועל שבט המסאי שחי בטנזניה, למדנו על המנהגים שלהם וראינו את ריקודי הקפיצות שלהם.

הכנו קשקשנים לרגליים מקפסולות קפה ריקות ששטפתי וקישוטי צוואר מצלחות מוזהבות גדולות, עם הקישוטים שהכנו רקדנו ריקודים אפריקאיים שבטיים.

נשאנו חפצים על הראש כמו הנשים באפריקה, שהולכות עם חפצים ענקיים על הראש למרחקים רבים, וניסינו לשמור על שיווי משקל.

לסיום צבענו באקריליק כדים שקניתי בסגנון אפריקאי.

אחד הדברים שהכי חשובים לי בימים כאלה, זה ליהנות גם בעצמי, אחרת זה לא מתגמל. מרגע שאני מסיימת את ההכנה ומתחילה את היום, אני מנסה לעשות כמה שיותר פעילויות עם הילדות. יצירות, ריקודים, משחקים, לימודי השפה, כל מה שהן עושות, אני גם מצטרפת ומרגישה גם ילדה בעצמי, זה הופך את כל החוויה המשפחתית להרבה יותר מהנה ומתגמלת.

הילדות שלי למדו הרבה על המדינות מתוך החוויה שלהן, למידה משמעותית וחווייתית שהן זוכרות לאורך זמן.

אחרי שבוע כזה של ביחד והמון פעילויות שהכנתי עבורן, הן היו בחיבור מדהים זו לזו ואליי.

פעילויות תנועה

במקצועי אני מורה לחינוך גופני, זה מה שלמדתי. אומנם לא הספקתי לעבוד בזה הרבה, אך אני לגמרי מחוברת לתחום ומאמינה שאם לא הייתי אמא בחינוך ביתי, הייתי עוסקת בזה.
אין ספק שזה מקצוע שתורם לי גם בהיותי אמא לילדות, אז הנה קצת פעילויות שאני עושה עם הילדות:

מסלול:
ילדים כל כך אוהבים מסלולים בסגנון נינג'ה. אני בניתי להן מסלול ראשוני- מרימים את עצמן על מוט של הנדנדה, לוקחים כדור וקולעים לחישוק, עוברים בין חוטי הגומי שסידרתי כמו כורי עכביש בין העץ לגדר, זוחלים מתחת לשולחן, הולכים מצידי נדנדה, הולכים על פס גומי, עוברים על כיסאות מכיסא לכיסא, קופצים בטרמפולינה, עולים על המגלשה ומתגלשים. לאחר שהן מיצו את המסלול שלי הן התחילו להמציא מסלולים משלהן ולשדרג את זה.

חישוקים:
אני אוהבת לקחת אביזר ולעשות איתו מגוון משחקים. חישוק הוא אחד האביזרים שניתן לעשות איתו המון דברים. אני מתחילה בסיפור בחרוזים, כשהחישוקים מפוזרים במרחב:
ביום חורף קר, כשהעננים מכסים את השמיים,
החלטתי לצאת לטיול בין טיפות המים,
מהר מהר נעלתי מגפיים,
ויצאתי מהבית בקפיצה על שתי רגליים.

תחילה הלכתי בין כל השלוליות,
היו שלוליות קטנות והיו גדולות,
היו שלוליות עמוקות והיו רדודות יותר,
ולשלולית אחת החלטתי לנתר.

יצאתי מהשלולית וניערתי את הרגליים,
פתאום החל לרדת גשם ולא רציתי שיירטבו לי המכנסיים,
אז לקחתי מטרייה ויצאתי לטיול אחת ושתיים,
המטרייה הגנה עליי מפני הגשם שירד מהשמיים.

אחרי כן פסק הגשם ונכנסתי אל האוטו החמים,
נהגתי כל הדרך בזהירות ועצרתי ברמזורים,
הבטתי בחלון וראיתי בחוץ אנשים הולכים,
נזכרתי שאני צריכה לקנות בסופר מצרכים.

אז שמתי תיק על הכתף ויצאתי לקנות כמה דברים,
קניתי לחם, ביצים, גבינה ומעדנים,
יצאתי מהסופר וראיתי שנעלמו העננים,
לפתע הרגשתי שמזג האוויר מאוד נעים.

כל כך שמחתי ועליתי על האופנוע,
חבשתי קסדה והדלקתי את המנוע,
נסעתי בדרכי לבקר חברים,
נהגתי בזהירות בלי להתנגש בילדים אחרים.

החניתי את האופנוע בחניה שליד ביתי,
נכנסתי הביתה וראיתי את מיטתי,
כבר הייתי עייפה ומותשת מכל היום,
הלכתי לישון וחלמתי חלום.

בית ראשון: מדמים את מה שהשיר אומר (נועלים מגפיים,
מנתרים על שתי רגליים, וכו'…).
בית שני: הולכים בין החישוקים, בסוף הבית כל אחד נכנס
לחישוק.
בית שלישי: עושים מהחישוק מטרייה ומטיילים איתו בתור מטרייה מעל הראש.
בית רביעי: עושים מהחישוק הגה, וכך מתקדמים איתו.
בית חמישי: עושים מהחישוק תיק על הכתף ויוצאים ל"קניות".
בית שישי: עושים מהחישוק גלגל של אופנוע לפני הגוף ומגלגלים אותו במרחב.
בית שביעי: מניחים את החישוק ב"חניה" והחישוק הופך למיטה, כל ילד נכנס לישון בתוך החישוק.

זה סיפור שכתבתי במסגרת הלימודים שלי ואני אוהבת כל פעם לשנות אותו מעט עבור הבנות כדי שיהיה להן מגוון, החישוק יכול להיות עוד המון דברים.

אחרי כן אני מסדרת מסלול חישוקים, פעם קופצים מחישוק לחישוק בשתי רגליים, קופצים על רגל אחת, כל פעם מחליפים רגל, שתי רגליים בפנים ובחיבור בין החישוקים שתי רגליים בחוץ, רצים כל פעם בצד אחר של החישוק, אפשר להרחיק חישוקים זה מזה, אפשר להוסיף כדור ואז צועדים ליד החישוקים ומכדררים את הכדור בתוך החישוקים ועוד ועוד… אין לזה סוף. אפשר לעשות המון צורות התקדמות בחישוקים.

לאחר מכן מגלגלים את החישוקים, מוסרים אחד לשני בגלגול על האדמה.
מנסים לגלגל כך שהחישוק יחזור אלינו, מנסים לסובב כמו סביבון.

משחק ים יבשה עם החישוק. בתוך החישוק זה הים ובחוץ היבשה.

מנסים לקלוע אביזרים לתוך חישוק שמונח על הקרקע.

תולים חישוק עם חוט על עץ ומנסים לקלוע כדור לבפנים כמו סל.

עושים הולה הופ סביב המותניים, מסובבים על הידיים,
בודקים עם איזה עוד איברים ניתן לסובב.

דלגית:
מפזרים דלגיות במרחב. הולכים בין הדלגיות, בכל פעם שפוגשים דלגית עושים משימה: בהתחלה קופצים מעליה, בהמשך בכל פעם שפוגשים דלגית הולכים עקב לצד אגודל על הדלגית, בהמשך קופצים מצד לצד של הדלגית לאורכה, בהמשך עושים החלפות רגליים כשהדלגית באמצע, ועוד…

מסדרים את הדלגית בעיגול, עומדים בפנים ורוקדים את שיר ההוקי פוקי: רגל ימין בפנים, רגל ימין בחוץ, רגל ימין בפנים ולנער אותה היטב, עושים קצת ההוקי פוקי ומסתובבים וזה כל העניין. כך עם כל איברי הגוף (ידיים, רגליים, ראש, טוסיק, בטן).

כל ילד לוקח דלגית ומתרגלים קפיצה בדלגית, בהתחלה רגל אחרי רגל, בהמשך שתי רגליים ביחד, עם ניתור ביניים ובלי ניתור ביניים.

"הנחש בא" – מי שזוכר כשהיינו ילדים, הילדים עומדים בחצי עיגול ומישהו באמצע מסובב סביבו את הדלגית, כך שכש"הנחש" מגיע צריך לקפוץ מעליו בזמן, כדי שלא יתקע ברגליים.

משחק ים יבשה כשהדלגית מפרידה בין הים ליבשה.

אפשר לקשור את הדלגית בין שתי נקודות (למשל בין שני עצים, אם צריך לחבר כמה דלגיות) ולשחק "כדורשת", להעביר כדור מצד לצד של הדלגית, כאשר המטרה של כל צד להצליח להעביר את הכדור מעל הדלגית ושהצד השני לא יצליח לתפוס, ולהצליח לתפוס כל כדור שמגיע לצד שלנו. או רק לעשות מסירות מעל הדלגית.

מתיחות ואימון עם דלגית – הדלגית מאפשרת טווח תנועה רחב. אפשר להחזיק את הדלגית מאחורי הגב ולמתוח את הידיים כאשר הגב בכפיפה קדימה. אפשר להחזיק את הדלגית מקדימה בשתי הידיים ולמתוח את הידיים אחורה, לנסות לעשות סיבוב מעל הראש קדימה ואחורה. לשבת בישיבה שלמה ולהימתח עם הדלגית קדימה מעבר לכפות הרגליים. וכו'…

משחקי בסיסים:
לימדתי את הילדות מה זה בסיס (נקודה שנוגעת בקרקע), למשל כשעומדים על שתי רגליים, זה שני בסיסים. כשעומדים בעמידת דב (שתי ידיים וכפות רגליים) זה 4 בסיסים, כשהברכיים גם על הקרקע זה 6 בסיסים, טוסיק ושתי רגליים זה 3 בסיסים, וכו'…. ואז כל פעם אמרתי מספר אחר של בסיסים ואתגרתי אותן.
אחר כך שמתי מוזיקה, בכל פעם שפסקה המוזיקה אמרתי כמה בסיסים והן היו צריכות להיות פסל לפי כמות הבסיסים שאמרתי.
אחר כך שיחקנו תופסת בסיסים, שכל פעם שאני תופסת ילדה, כדי להשתחרר היא צריכה שאחת האחיות תבוא לשחרר אותה, איך משתחררים? עושים יחד 5 בסיסים (זה דורש קצת חשבון ושיתוף פעולה).
שיחקנו דג מלוח בסיסים. כל פעם שעשינו דג מלוח במקום להגיד "123 דג מלוח" אמרתי "3 בסיסים דג מלוח" או "4 בסיסים דג מלוח" וכו'… ואז חוץ מלהתקדם הן צריכות גם לחשוב על המנח הבא.

כדורים:
אביזר נהדר שבאמת אין לו סוף מבחינת כמות הפעילויות האפשריות.
מפזרים כדורים במרחב, עוברים בין הכדורים יחד עם מוזיקה, בכל פעם שהמוזיקה פוסקת יושבים על כדור. לאחר מכן בכל פעם שהמוזיקה פוסקת קופצים מעל כדור וממשיכים ללכת.

מתיישבים ליד כדור ומחזיקים אותו. מגלגלים את הכדור מסביב לגוף, מעבירים מיד אחת ליד השנייה מאחורי הגב ולפני הגוף. יושבים בפיסוק, מגלגלים את הכדור כמה שיותר קדימה למתיחה של הגוף, ולשני צידיי הגוף. מנסים לזרוק ולתפוס את הכדור בישיבה.
מגלגלים את הכדור על איברים שונים בגוף, על הבטן, על הרגליים, על הידיים, על הראש.

עומדים עם הכדור, זורקים את הכדור ותופסים, בהתחלה חלש ולאט לאט מנסים לזרוק חזק יותר, מנסים למחוא כף בזמן הזריקה ועד התפיסה.
מגלגלים את הכדור בצורה של 8 בין הרגליים ומסביב לכל רגל.
זורקים לקרקע ותופסים.

מנסים לייצב את הכדור על איברים שונים בגוף בלי שיפול, על כף היד, על גב כף היד, על הכתף, הראש, על גב כף הרגל.

מגלגלים את הכדור עם הרגל בין מסלול מכשולים (בין קונוסים/ בקבוקים).

מתחלקים לזוגות. משחקים מסירות, מסירות באוויר, מסירות עם הידיים בגלגול עם הקרקע, מסירות עם הרגליים בבעיטות. משחקים בקליעות (אחד עושה "סל" עם הידיים והשני קולע ואז מתחלפים). מבקיעים "גול" בין הרגליים אחד של השני.
אפשר לעשות את הפעילות עם כדורים שונים, ספוג, טניס, גומי וכו'… ולשים לב להבדל בין הכדורים השונים.

בלונים:
כל אחד מחזיק בלון. מנסים לייצב את הבלון על איברים שונים בגוף, להתקדם במרחב עם הבלון על הגוף בלי שיפול לקרקע ובלי להחזיק אותו ביד.

זורקים את הבלון ותופסים, מנסים להעיף את הבלון כל פעם לאוויר עם מכה של היד בלי להחזיק את הבלון ושלא יגיע לקרקע. מנסים להעיף את הבלון רק עם הראש.

בזוגות מתקדמים עם הבלון בלי שיפול, בלון בין בטן לבטן, בין גב לגב, כתף לכתף.

משחקים מסירות עם בלון.

מקפיצים את הבלון עם איברים שונים בגוף.

משימה קבוצתית שהבלון לא יפול לקרקע ואסור לגעת בו בידיים.

אפשר לשלב את פעילות התנועה בבלונים עם הכנת מר גמיש/ כדור אורז (ג'אגלינג), ניסוי ניפוח בלון בלי לנשוף לתוכו – בעזרת חומץ וסודה לשתייה.

פעילויות בחצר הבית

אחד הדברים שהילדות אוהבות זה שאני מארגנת להן פעילויות, לפעמים בבית, לפעמים בחוץ, אבל אם אנחנו מתחילות את היום בחוץ, בשמש, בפעילות, אין ספק שהיום יהיה מוצלח. משהו בשילוב של שמש, טבע, אוויר, עם הפעלה שלי, עושה לכולנו טוב. זה מאסף את הבנות, יוצר חיבור, יוצר עניין. ואחרי הפעלה כזו הן יכולות להמשיך לשחק שעות ואני ממשיכה ליהנות מהאוויר הטוב.
יש פה לא מעט פעילויות שאפשר לעשות גם בבית, למי שאין חצר.

אוצרות בקרח: יום לפני אני דוחפת לתוך בלונים הפתעות קטנות, ממלאה את הבלונים במים, קושרת ומשאירה לילה במקפיא. למחרת אני קורעת את הבלונים ויש לכל אחד כדור קרח עם אוצרות בפנים. אני מציעה להן לשבור את הקרח. הם מקבלות כלים שונים ויוצאות לעבודה (מתישהו הן מבינות שהדרך הכי יעילה להמיס קרח זה באמצעות מים. אבל עד אז הן נהנות מהמשחק בקרח).

משחק באורז צבעוני:
יום לפני אני שמה אורז מחולק לשקיות עם כמה טיפות צבע מאכל בכל שקית (יש לי צבעי מאכל בבית רק לצורך יצירה, ממליצה על ג'ל, הצבעים יותר חזקים), וכפית אלכוהול. מערבבת היטב את השקית, ושופכת בכלי גדול צבע לצד צבע. מגישה את זה במגש הגדול עם כלי משחק כמו כוסות, כפות, מכוניות, וכו'… הילדות כבר מוצאות מה לעשות עם זה, שעות של הנאה. גם כשהצבעים מתערבבים אנחנו משאירות את מגש האורז בחוץ מכוסה ומידיי פעם מוציאים אותו למשחק, כמו משחק בחול. אפשר גם לעשות מהאורז ציור (כמו עם חול ועם מלח, מציירים עם דבק פלסטי, על זה שופכים את האורז והאורז נדבק איפה שיש דבק). כשעשיתי את המשחק הזה בתוך הבית ביום גשום, הוספתי למשחק גם נקיון, הבאתי להן מברשות עם יעה וההנאה מהנקיון הייתה גדולה.

תמונה ממגזרות נייר:
אנחנו עשינו קשת גדולה וזה היה ממש כיף. חתכנו ניירות צבעוניים עם הידיים, מרחנו דבק כל פעם על פס אחד והדבקנו את הניירות צמוד זה לזה, ואז תלינו לקישוט בחצר. משהו באותו סגנון אלה עשתה בחוג של עם חתיכות נייר מעיתון, גם יוצא מדליק.

ציור בבועות סבון:
מערבבים בכוסות סבון עלים ומים, לכל כוס מוסיפים כמה טיפול צבע מאכל. לוקחים קשים, טובלים במי הסבון ואז מנפחים את הבועות על הדף. בועה אחר בועה, כשהבועה מתנפצת על הדף זה משאיר סימן, כשעושים הרבה בועות צבעוניות על הדף זה כיף ומדליק.

נחש בועות:
לוקחים בקבוק פלסטיק, חותכים לו את החלק התחתון, מלבישים עליו גרב (עדיף פלאפית שהסבון יספג), תופסים את הגרב עם גומיה. מכינים קערה עם מים וסבון כלים, מערבבים. טובלים את הבקבוק עם הגרב במי הסבון, נושפים.

כיף עם ארגזים:
תביאו לילדים ארגזים ותגלו עולם. בין אם ארגז ענק (של מקרר) שהופך לבית פיות, שיוצרים לו דלת, חלונות, צובעים בגואש, מקשטים וכו'… בין אם ארגזים בינוניים שהופכים למטוסים, רכבות וכו'… או ארגזים שמתחברים יחדיו למחנה אחד גדול. תביאו להם ארגזים, דבק, צבעים, מסקינגטייפ, ותראו את הפלא שקורה.

משחק קלאס:
המשחק הקלאסי שגדלנו עליו. כמה פשוט ככה כיף. כל מה שצריך זה גירים על מדרכה, או וושי טייפ על רצפה/ מרפסת, ואבן. מציירים את הקלאס ומשחקים בכיף ביחד.

משחק גומי:
מעמידים שני כיסאות (אנחנו העמדנו כדי מים), ביניהם גומי. זוכרים את השלבים? אם לא, תמציאו, ותנו גם להם להמציא. כל פעם שמסיימים את השלבים מרימים קצת את הגומי למעלה.

הכנת מר גמיש:
איזה כיף זה מר גמיש, נכון? גם להכין זה כיף אם יודעים איך.
זה קצת מלכלך ולכן כדאי בחוץ. מה צריך? בלון, קמח, משפך ובקבוק.
אז מה השיטה למלא את הבלון? שופכים קמח לתוך בקבוק בעזרת משפך, לאחר מכן מנפחים את הבלון, מלבישים אותו מנופח על פיית הבקבוק, הופכים את הבקבוק ונותנים לקמח ליפול לתוכו. משחררים ממש בזהירות את הבלון, תוך כדי אחיזה בפיה כדי שלא כל הקמח יעוף החוצה, משחררים כל פעם טיפה אוויר, עד שלא נותר אוויר בבלון ונותר רק קמח. קושרים. מקשטים על הבלון פרצוף עם ארטליין ומשחקים.

ואם כבר התחלנו עם בלון, בואו נמשיך. ניסוי – ניפוח בלון בלי לנשוף לתוכו:
מה צריך? בקבוק, אבקת סודה לשתייה, חומץ, בלון.
ממלאים את הבקבוק בכמה ס"מ של חומץ. ממלאים את הבלון ב2 כפיות של אבקת סודה לשתייה. מלבישים את הבלון על הבקבוק בלי לתת לאבקה להישפך. ואז בבת אחת מרימים את הבלון כך שהאבקה תשפך לבקבוק עם החומץ והבלון מתנפח.

ציור בקטניות וזרעים:
מה שמדליק ביצירה הזו, שאחר כך אפשר להשאיר אותה לטבע ולהפוך לאוכל לציפורים. לשם כך חשוב שהדבק יהיה טבעי. הכנתי דבק מקמח ומים, הילדות ציירו עם הדבק ועליו הדביקו את הקטניות, כל אחת יצרה ציור על בריסטול או קרטון, ולאחר מכן הנחנו את זה בגינה שהציפורים יהנו מהיצירות.
אפשרות נוספת זה לחבר לאצטרובל חוט מלמעלה, לעטוף את האצטרובל בדבק (הדבק מקמח ומים), את האצטרובל עם הדבק לטבול בקטניות וזרעים ואז ניתן לתלות על עץ כמתקן האכלה לציפורים, התרנגולות שלנו מאוד אהבו את המתקן הזה.

ציורים מהטבע:
בגינה ובסביבה ניתן לקטוף צמחים, להוסיף לזה גירים, וליצור ציורים מקסימים.

צבעי ידיים: יש כיף מזה? כל מילה נוספת מיותרת.

משחקי חידות/ חפש את המטמון/ חדר בריחה בבית

אני מאוד אוהבת חדרי בריחה וחידות הגיון. הילדות שלי מאוד אוהבות שאני יוצרת להן פעילויות, הן אוהבות מתח, חידות, אתגר. אז שילבתי את שני הדברים ומידיי פעם אני עושה להן משחקי בריחה כאלה בבית, זה לא בדיוק בריחה, כי אין לאן לברוח, זה חידות בסגנון חדר בריחה אך זה יותר סוג של חפש את המטמון עם סיפור מסגרת. כמובן שאפשר וכדאי להכניס אלמנטים שאתם רוצים שילדיכם יתרגלו כמו קריאה, חשבון וכו'… בדרך כיפית. אראה פה כמה מהפעילויות שארגנתי להן בעבר:

משחק בריחה נחמד בבית שמתאים לקטנטנים: לבנות חיכה בבוקר פתק שכתוב עליו: אלה אורי ולירי שלום, בלילה נכנסנו לביתכם וגנבנו מהארון של אמא אוצר, במקום לקחת אותו איתנו מייד, החלטנו לעשות איתכן משחק. אם תמצאו את האוצר תוך שעה האוצר שלכן. אם לא, הוא שלנו. השארנו לכן רמזים, זה לא פשוט. בהצלחה! הגמדים. רמז ראשון: ציור של כיסא.

כיסא אוכל החבאתי מקלות רופא כשהחלק העליון שלהן צבוע בצורה של קשת ועל מרכז כל מקל כתובה אות או שתי אותיות. כאשר הן סידרו את המקלות לפי סדר צבעי הקשת, הן קיבלו את המילים "פינת קריאה".

בפינת הקריאה הן מצאו במקום אחד דף עם ציור של שבלונה של חתול, במקום אחר חתול מעץ, כשהן שמו את זה אחד על השני הן קיבלו את המילה "ספסל".


בסלון יש לנו ספסל נפתח, בתוכו הן מצאו חלקי פאזל, בצד אחד היה הציור, בצד השני היו כתובים תרגילים, בנוסף היה שם דף עם מספרים, פתרונות. כאשר הן פתרו כל תרגיל והניחו במקום הנכון על הדף, הן קיבלו ציור של ארון בחדר האמבטיה.

בתוך הארון הייתה צלחת מקושקשת (ציירתי על צלחת הפלסטיק בארטליין לא מחיק את המילה שרציתי שיגלו, ועל זה צבעתי בטוש רגיל מחיק מלא קשקושים שלא יראו מה כתוב, על הצלחת למעלה היה כתוב "תשטפו אותי", כאשר הן שטפו את הצלחת הן קיבלו את המילים "ארון תחפושות" וציור של השקית שהן צריכות למצוא.

בארון תחפושות הייתה שקית עם מתנה.

משחק קצר וקליל של חפש את המטמון: פתחתי לעצמי קבוצת וואטסאפ שקראתי לה "בובה", ושלחתי שם סרטון מדובב של בובה ששמה רותי, ששם היא מספרת שהיא הוזמנה ליום ההולדת של מירי חברתה הטובה, אך היא לא זוכרת היכן היא שמה את המתנה.

אולי הן יוכלו לעזור לה להיזכר היכן המתנה. הדבר האחרון שהיא זוכרת זה שהיא הייתה עם המתנה בחצר כשהתנדנדה.

הילדות יצאו לנדנדות ומצאו שם פתק שעליו כתוב "לא לשכוח לעטוף את המתנה בסרט", בצד השני של הפתק כתוב "הסרט נמצא במגירה התחתונה של אמא".

ליד המגירה הן מצאו סרט עטיפה וטושים, ביחד הבנו שכנראה שרותי הכינה לה גם ברכה. הן הלכו לשולחן היצירה ומצאו שם ברכה שעליה כתוב "מזל טוב. אני מקווה שתאהבי את העוגה שאני הולכת לאפות לך עכשיו. באהבה רותי הבובה.

על התנור היה מודבק פתק "חשוב! כשמסיימים לאפות צריך לרחוץ ידיים בכיור".

מהכיור הן ראו טפטופי מים (גזרתי מבריסטול טיפות ושמתי את זה בין שתי שכבות של מסקינגטייפ והנחתי כך שיוביל לחדר) שהובילו לחדר השינה שלהן.

בכניסה לחדר השינה היה ציור של טביעות רגליים וסימן של כפול 4 וחץ, הן היו צריכות ללכת ארבעה צעדים בכיוון החץ ושם הן מצאו את המתנה שרותי הבובה קנתה למירי.

לאחר שמצאו את המתנה הראתי להן סרטון ששם רותי הבובה אומרת שעכשיו, אחרי שהן כל כך התאמצו ועזרו לה, היא החליטה לתת להן את המתנה, ושמירי תקבל עוגה טעימה עם ברכה וזה יספיק לה.

משחק חידות לכבוד פסח: השתמשתי בהגדה כמפתח לפתרונות.
הן התחילו עם הגדה וליידה דף שכתוב עליו שהן צריכות למצוא את האפיקומן (מי שרוצה להשקיע יכול ליצור סיפור מסגרת שהאפיקומן הלך לאיבוד והן נשלחו למצוא אותו לפני כניסת החג ולהציל את החג, או משהו בסגנון). על הדף היו חורים, כשהן הניחו את הדף על הכריכה הן קיבלו את המילים "פח".

מתחת לפח היה דף נוסף עם חורים (כמו שאמרתי, ההגדה היא המפתח להכל, זה היה לי הכי קל), אך כדי לדעת באיזה עמוד הן צריכות להניח את זה הייתה שם חידה:
משפחת פסח (במקרה זה שם המשפחה של סבא וסבתא שלי) אכלה מצות. בכל יום היא אכלה מצה אחת יותר מהיום שלפניו. ביום הראשון מצה 1, ביום השני 2 מצות, ביום השלישי 3 מצות. ביום השישי נגמרה החבילה. כמה מצות היו בחבילה? לכו לעמוד זה. התשובה היא 21.

כשהניחו את הדף על עמוד 21 הופיעו להן אותיות "אמבטיה".
באמבטיה היה עוד דף עם חורים וחידה:
1- אלוהינו
2 – לוחות הברית
3 – אבות
עמוד ____ ימי שבתא. כאשר הניחו את הדף קיבלו את המילה "שולחן".

בשולחן היה דף עם חידה: במשפחת פסח רצו לחשב כמה כוסות יין שתו בשולחן החג. תוכלו לעזור להם לחשב?
אלי שתה 3 כוסות, רחל שתתה 4 כוסות, יונתן שתה 5 כוסות, שירה שתתה כוס 1, נטע שתתה 3 כוסות, ברוך שתה 4 כוסות, גיא שתה 6 כוסות, ניב שתה 2 כוסות. סך הכל שתו ____ כוסות. לכו לעמוד זה בהגדה. כשהניחו את הדף קיבלו את המילה "תנור". (הן נעזרו בחשבוניה לשם כך).

בתנור חיכתה להן קופסא עם מנעול בן 3 ספרות. על הקופסא הודבק דף שכתוב בו כך:
כל הכבוד! מצאתן את האפיקומן, עכשיו גלו את הקוד: הספרה הראשונה: מכת כינים הייתה המכה ה___.
ספרה שנייה: כמה כוסות יין נהוג לשתות בסדר פסח? ____
ספרה שלישית זו חידה יותר מורכבת: בהגדה מסופר על 10 מכות. צבעו כל תרגיל ששווה 10 בצבע אדום, וכל תרגיל ששווה מספר אחר בכחול. איזה מספר קיבלתם באדום? והייתה טבלה מלאה בתרגילים, שכאשר סימנו את התרגילים ששווים 10 באדום קיבלו את הספרה 9. כאשר הכניסו למנעול את הקוד 349 קיבלו את האפיקומן (שהיה יומנים עם קוד).

משחק בריחה מהמם שהכנתי לכבוד יום הולדת 7 של אלה: את המשחק העתקתי ברובו (כמעט הכל) ממכרה מוכשרת ויצירתית, היא אישרה לי גם לפרסם את זה. אז חבל לשמור את כל הטוב הזה לעצמי.
מכשפה בשם קורדליה גנבה את הקריסטלים מהממלכה והטילה כישוף לפני 7 שנים בדיוק, בשעת הלידה של הנסיכה דל (שמות הנסיכות הן דל, מיה ובלה, כשדל זו ילדת יום ההולדת) הכישוף הוא שכל צבעי הקשת הבלתי נסבלים יעלמו מהעולם והעולם כולו יהפוך לשחור. אך לצערה של קורדליה המכשפה, היא מחויבת לתקנון המכשפות הגדול ולכן מחויבת לתת לכל נסיכה בהגיעה לגיל 7 לנסות למצוא את הקריסטלים ולשבור את הכישוף שיחול הלילה בחצות. היא כמובן לא דואגת כי אין שום סיכוי שהנסיכה או אחיותיה יצליחו במשימות הבלתי אפשריות האלה… וכך הן עוברות ממשימה למשימה.
לפני המשחק היא קיבלה נרתיק עזרה ראשונה עם פנס אולטרה סגול, עפרון ומספריים, שישמשו אותה במהלך המשחק.
בהתחלה הן מוצאות דף עם הוראות להכנת שיקוי מכשפות על השולחן.
על הדף כתוב כך: ברוכות הבאות למבחן הראשון! השארתי מאחורי הדף את המתכון לשייק המכשפות המבחיל שלי, שעוד לא נולדה הנסיכה שהצליחה להכין כמוהו. כולן נגעלו וברחו מיד. על כל כוס כתובה אות ורק אם תגלו את הסדר הנכון של המרכיבים תוכלו למצוא את הקריסטל. קורדליה.

יש להן מתכון עם 4 כוסות, בתחתית כל כוס יש אות (אפשר לעשות עם צנצנות ואז לכתוב על הפקקים אותיות, לי לא היו צנצנות קטנות), דם עטלפים (מים עם צבע מאכל אדום), ביצי עכבישה (טפיוקה), ריר חשופיות (שמן), תמצית קקטוס פראי (סבון). הן מכינות את השיקוי לפי המתכון וכך מגלות את סדר האותיות, לפי שכבות השיקוי. יוצא להן את המילה "תנור".

בתנור יש פיתה מורעלת חצויה, ובפנים יש קריסטל ופתק שמוביל למקפיא.

שם היה קרח שבתוכו קריסטל ופתק שמוביל לבובות.

על אחת הבובות היה תלוי פתק וקריסטל. הפתק הוביל לחדר השינה של המלך והמלכה (אמא ואבא).

על דלת חדר השינה היה כתב סתרים וכמובן קריסטל, בתוך חדר השינה הן צריכות באמצעות פנס אולטרה סגול לגלות איזו אות מסמלת כל סמל בכתב הסתרים. הן קיבלו את המילה "מחצלת".

על המחצלת בחצר חיכה להן דף מבחן חברות. הן צריכות לזהות את תמונות החברים וכך לקבל אותיות חדשות שיתנו את המילה "בית פלסטיק" (בצד השני של כל שם של חבר הייתה אות).

בבית הפלסטיק חיכו להן "מחטי דורבן העטלפים" (מחטי אורן) שבפנים הוחבא קריסטל, ממתקים מורעלים וציור של עץ שסק.

המכשפה הטילה כישוף על עץ השסק בחצר והפכה אותו לעץ ממתקים שעושים חורים בשיניים, כאשר הן קטפו את הממתקים ושמו במקום המתאים על קרטון שהיה ליד העץ, הן גילו כתב סתרים שמוביל לבית העץ שלהן.

בית העץ זה בעצם בית המכשפה, היה שם מטאטא מכשפה, סיר פויקה, שלתוכו הן היו צריכות לזרוק את 7 הקריסטלים כדי להסיר את הכישוף ולקחת את הפתק המוביל אותן לבילוי המשפחתי שלנו (ים).

כל המכתבים היו כתובים בהומור וחידות. את הקריסטלים הכנתי מאבנים רגילות, שצבעתי כל אבן בגואש מטאלי בצבע אחר. נדמה לי שהחברה עשתה את זה עם מפתחות שהיה צריך לאסוף שבסוף פתחו את התיבה. אבל לי היה יותר קל לאלתר עם אבני קריסטל שצריך לאסוף. יצא מדהים ומושקע, למרות שהכל נעשה עם חומרים פשוטים שיש בכל בית.

משחק חידות קליל לטו בשבט שאפשר ליישם על כל חג או נושא: משחק זריז שהכנתי לילה לפני החג, כשהבנות התלוננו שבעקבות הגשם אין חגיגות. אפשר לעשות את המשחק הזה לכבוד כל דבר, אני עשיתי לכבוד טו בשבט ולכן הנושא היה עצים.
הפעם החלטתי שזה יהיה משחק מקבילי, שזה אומר שאפשר למצוא במקביל רמזים, ולא רמז מוביל לרמז, כך לכולן יש הזדמנות למצוא רמזים באותו זמן.
פיזרתי ברחבי הבית פתקים, כולם נראים אותו דבר (על בריסטול ירוק, שיהיה ברור וקל לזהות), הדבקתי אותם במקומות שונים, חלק יותר נסתרים וחלק בכלל לא נסתרים. כל פתק היה ממוספר. בנוסף, הכנתי דף, שהוא המפתח לחידות, הוא נראה כמו תשבץ, כאשר מוצאים פתק עם רמז שמתאר של שם עץ, פותרים את החידה ורושמים במספר המתאים את שם העץ. לאחר שממלאים הכל, יש טור של אותיות מודגשות, שם הפתרון למחבוא האוצר, אצלנו זה היה ארון סירים. כמובן שכדאי שהאוצר יהיה קשור לטו בשבט (למשל זרעים שזורעים, או צלחת מלאה בפירות וכו'), אבל אני שמתי להן משחק קלפים שחיכה להן הרבה זמן.

משחק יום הולדת שהכנתי לאלה ליום הולדת 8:
אלה ביקשה פיניאטה, וחשבתי שסתם לשים פיניאטה מלאה בממתקים זה לא הקטע שלי, צריך להשתמש בזה בחכמה.
אז ארגנתי משחק קליל.
הפעם לא הכנתי פתקים, אלא השתמשתי בנו, בי ובגיא, כשחקנים.
באתי לאלה ואמרתי לה "שלום בלשית, הלילה נגנב מהבית פסל כוכב, משהו שהמלכה מאוד אהבה. הבנתי שאת הבלשית מספר אחת בארץ ויחד עם עוזרותייך תוכלו להשיב את האבדה. אני סומכת עלייך שתדעי לעקוב אחר הרמזים, לתשאל כל עובד בארמון ולמצוא את הכוכב של המלכה".
הטבח (גיא) נסער במבטח, הוא לא זוכר את המתכון למאפינס האהוב על המלכה, הבעיה שהוא אמנם טבח ממש טוב, אך לא למד לקרוא היטב. הוא מבקש מאלה שתעזור לו בהכנת המאפינס ובתמורה לכך הוא יגיד לה מה הוא שמע בלילה (הכנתי לגיא כובע של טבח לשם התפקיד).
הם מכינים יחד מאפינס לפי ההוראות הכתובות במטבח והוא מודה לה ומספר לה שבלילה, בשעת הגניבה, הוא שמע שהגנב הוריד את המים בשירותים, כך שבטח היה שם, אולי היא תמצא שם את הרמז הבא.
אלה הולכת לשירותים ושם פוגשת אותי, אני מחופשת למנקה. אני אומרת לה "סליחה. אני ממש מתקשה פה, אחראית המנקים הזו אוהבת לחוד לי חידות ולשחק איתי משחקים ולי אין זמן לזה. אני מנסה להבין כמה גלילי נייר טואלט היא רוצה שאשאיר, אם תעזרי לי לפתור את החידה, אגלה לך משהו שראיתי כשניקיתי את הארמון". אחראית המנקים השאירה תפזורת עם מילים שקשורות ליום הולדת שיש לסמן, כשאלה מסמנת את המילים בתפזורת, היא מגלה את הספרה 4.

אני נותנת לה פנס ומספרת לה שראיתי משהו חשוד כשניקיתי את ארון הכניסה. יש שם קופסה. כשהיא שמה את הפנס בחור בקופסה היא רואה בצד השני ציור של פרחים.

היא יוצאת לגינה. שם מחכה לה הגנן (גיא) שמשקה את הגינה. היא שואלת אותו אם ראה או הגנב או יודע היכן הכוכב. גיא עסוק מאוד, אומר לה שאינו יכול להתפנות כי הגנב ככל הנראה הרס את הגינה, אך אם תעזור לו להכין 3 פרחים לגינה מאוריגמי, הוא יגלה לה משהו שמצא.
היא מכינה פרחי אוריגמי והוא מספר לה שבגינה ראה עקבות של כלב, שלדעתו הובילו עד מגירת הבובות. היא הולכת למגירת הבובות ומוצאת שם על הכלב עלים מודבקים.

מתחת לכובע של הכלב הסתתרה מפה עם סימון של הכוכב.

המפה מובילה למרפסת של סבא וסבתא (השכנים), שם תלוי כוכב. כשאלה מגיעה לכוכב מגיעה המלכה (אני עם כתר) ואומרת לה שאני שומעת בפנים רעש וטמנו בתוך הכוכב פצצה. יש להן 20 שניות לשבור את הכוכב או שכל הבית יתפוצץ. בכוכב יש ממתקים והפתעות.

זה רעיון טוב כשלא רוצים הרבה הכנות, וכך אנחנו, הדמויות, הופכות להיות חלק מהמשחק, הרמזים והחידות.

עשיתי עוד כמה משחקים בסגנון שאני מקווה שאוכל להעלות בקרוב. בינתיים תשתמשו ברעיונות האלה. תהנו!!

פעילויות בבית מחומרים זמינים

המשחק אצלנו בבית הוא לרוב עצמאי, הבנות משחקות, עושות יצירה, מנגנות, בונות אוהלים, או כל שעולה על רוחן, או שאנחנו משחקות במשחקי קופסה וקלפים ביחד. רוב הזמן אנחנו בכלל לא בבית, אבל זה מה שקורה כשאנחנו כן בבית. אך מידיי פעם מתחשק לי להפתיע אותן וליצור להן פעילות שאני יוזמת, לפעמים אני מתכננת את זה ערב לפני, ולפעמים שולפת תוך כדי היום כשאני מרגישה שהן זקוקות לאיסוף. מלבד הכיף שבפעילות, זה יוצר חיבור אליי, חיבור זו לזו, עניין, משמעות, זה ממלא להן את השק שלהן (שק של צרכים ורגשות שמתמלא בחיבור טוב אליי) ואז הן גם יותר פנויות לשחק בינן לבין עצמן בחיבור והקשבה זו לזו. אז יש לי פה ארסנל של כמה פעילויות שקל לשלוף כשרוצים לארגן להן פעילות זריזה ומהנה:

משחק העפת פונפון או כדור ותפיסתו
מה צריך? כוס חד פעמית מנייר (עדיף קשיחה), פונפון גדול/ כדור קלקר/ כדור פלסטיק קל, בלון, מסקינגטייפ.
הכנה יחד עם הילדים: חותכים את החלק התחתון של הכוס כך שהכוס תהיה כמו גליל, קושרים את פיית הבלון, גוזרים את הצד הסגור העגול של הבלון, כך שיוכל להתלבש על הכוס בצד שגזרתם אותה (הצד הצר יותר), מלבישים את הבלון על הכוס, עוטפים את החיבור בין הבלון לכוס עם מסקינגטייפ. זהו! המשחק מוכן. אפשר לתת לילדים לקשט את הכוס בטושים ומדבקות. שמים בתוך הכוס כדור, מושכים את הבלון איפה שקשרתם וכאשר עוזבים את הקשירה הכדור עף למעלה ומנסים לתפוס אותו עם הכוס. זה מלמד את הילדים שככל שימשכו חזק יותר את הבלון, כך הכדור יעוף גבוה יותר, ויהיה קשה יותר לתפוס אותו, זה עוזר להם לווסת את הכוח שלהם.

ניפוח כפפה
מה צריך? כוס חד פעמית מנייר, כפפה חד פעמית, קשית מתקפלת, מסקינגטייפ, טושים לא מחיקים לקישוט.
הכנה: נותנים לילדים לקשט את הכפפה, אפשר לעשות על הכפפה פרצוף, או כל מה שרוצים. בזמן שהם מקשטים, אתם עושים בכוס בצד שלה באזור נמוך, קרוב לתחתית חור (אני עושה בעזרת עט) כמה שיותר קטן, אך שקשית תוכל להיכנס אליו, מכניסים לחור קצת מהקשית בצד הקרוב יותר לקיפול של הקשית. כאשר מסיימים לקשט את הכפפה עוטפים בכפפה את החלק העליון הפתוח של הכוס ומדביקים מסביב במסקינגטייפ. מכניסים את שארית הכפפה לתוך הכוס ונותנים לילדים לנשוף בקשית. מה קורה? הכפפה מתנפחת ועולה למעלה. עבור ילדים קטנים זה ממש פלא, זה מצחיק אותם לראות איך כשהם נושפים הכפפה עולה מול עיניהם. בנוסף, זה מלמד אותם שכשמפסיקים לנשוף הכפפה יורדת, והם יכולים לעצור זאת ולהשאיר את הכפפה מנופחת באמצעות סגירת הקשית עם האצבע.

מסלול צעדים בבית
מציירים על ניירות כפות ידיים וכפות רגליים ומדביקים על הרצפה עם וושי טייפ חלש, אפשר לעשות ברמות קושי שונות ולאתגר את הילדים במעברים מעניינים, כך שיצטרכו להתקדם בצעדי רגליים גדולים, או יד לצד רגל וכו', בנוסף אפשר להמשיך את המסלול ברמות למידה שונות, לדוגמה לקפוץ ממספר למספר לפי סדר המספרים, לקפוץ מאות לאות, בעברית, באנגלית, וכו', כך ניתן להעביר שעות של צחוק וכיף. אפשר גם להציע לילדים לעשות עבורכם מסלול. זה תמיד מהנה ומצחיק אותם.

הכנת בובת דאגה
יש ספר מומלץ ונהדר שנקרא "לאן הולכות הדאגות בלילות" מאת אנתוני בראון. אפשר לקרוא עם הילדים את הספר ואז להכין בובות דאגה לעצמם. יש הרבה דרכים ליצור בובת דאגה. אחת הדרכים נמצאת כאן בסרטון של אלה: https://www.youtube.com/watch?v=C8TReQNkiMw&t=29s , עבור בובת דאגה כמו שאלה הכינה צריך אצטרובל עגול או חרוז גדול, 4 חרוזים קטנים, מנקה מקטרות, עיניים זזות ודבק.
שיטה נוספת שהכנו בעבר זה באמצעות: מקל רופא ומקל ארטיק, טושים, חוטי צמר דקים.
חותכים את מקל הארטיק ל2 ומדביקים באלכסון מכל צד של מקל הרופא כך שישמש כידיים. לוקחים חוט צמר ומלפפים על הגוף, עולים לידיים ומלפפים, באיזו דרך שרוצים אך כדאי שיהיה צמוד כדי שהחוטים לא יזוזו, קושרים את קצה החוט לאחד החוטים שליפפנו. לוקחים צבע חדש ומלפפים את פלג הגוף התחתון, קושרים את הקצה קצת לפני סוף המקל. בחלק העליון של המקל מציירים פנים, בחלק התחתון של המקל מציירים קו הפרדה לשתי הרגליים, ניתן לצייר גם נעליים ויש בובת דאגה מוכנה. אם אין חוט צמר אפשר לאלתר בגדים מגרב קטנה וישנה, ולהדביק על המקל. אני חושבת שבובת הדאגה שאלה הכינה קלה ומהנה יותר לצעירים, ובובת הדאגה מהמקלות יותר מתאימה לבוגרים.

ציור בפלסטלינה
אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות עם פלסטלינה, יותר מלפסל, זה לצייר. משהו במריחה שלה, בצבעים שמתערבבים יוצא יפה, מעניין ובלתי צפוי.
מה צריך: פלסטלינה, משטח עבודה קשיח (בריסטול קשיח/ קרטון ביצוע/ קרטון רגיל/ אריזת קורנפלקס וכו'), דבק פלסטי.
איך מכינים? יש כל מיני אפשרויות, אפשר קודם לצייר סקיצה בעפרון ואת זה למלא בפלסטלינה, אני הכי אוהבת פשוט לעבוד ולזרום עם מה שיוצא. חלק מהכיף בפלסטלינה זה שתמיד אפשר לתקן, אפשר למרוח עוד שכבה, או להוציא את הפלסטלינה, כך שלא חייבים לתכנן. מה שכן כדאי מאוד לפני שמתחילים לעבוד, בעיקר עבור הילדים, זה להכין כדורי פלסטלינה קטנים בכל הצבעים, פשוט צובטים את פלסטלינה ומגלגלים אותה בין האצבעות לכדור קטן, כך היא מתחממת ומתרכך והרבה יותר נעים ונוח לעבוד איתה ככה.
ילדים צעירים יכולים לקחת את הכדורים ופשוט למעוך אותם על הדף, ילדים בוגרים יותר ימרחו את זה וישלבו צבעים. כשמסיימים לצייר מורחים על הכל דבק פלסטי, כשהוא מתייבש הדבק נהיה שקוף והתמונה מבריקה ויפה.

ציור מתנפח במיקרוגל
פעילות קלילה, מדליקה ומהנה.
מה צריך: 4 כפות קמח תופח, 4 כפות מלח, 1/2 כוס מלח, צבעי מאכל, מקלות אוזניים, בריסטולים.
מערבבים את הקמח התופח עם המלח והמים, מחלקים את התערובת לכוסות, בכל כוסית מוסיפים כמה טיפות של צבע מאכל ומערבבים. בעזרת מקלות אוזניים מציירים על הבריסטול, משתדלים לא למרוח, אלא "להניח" את הבלילה, כשמסיימים את הציור מכניסים למיקרו לחצי דקה, אם זה ציור עם הרבה צבע נדרש יותר זמן חימום. הציור מתנפח, מתקרר ומתקשה.

מסלול פונפונים
פעילות נחמדה. גדולים יכולים להכין בעצמם, לקטנטנים אפשר להכין מראש והם יהנו לשחק בזה.
מה צריך: פונפונים, גלילי נייר, וושיטייפ חלש, קעריות או סלסלות לקצה המסלול.
כמו שניתן לראות בתמונה, אפשר להרכיב מסלולים שונים מגלילים. גלילי נייר טואלט, או הכנת גלילים מנייר רגיל. כדאי להדביק עם וושיטייפ חלש שלא מוריד צבע מהקיר.

בניית קופסה ממקלות ארטיק
פעילות פשוטה וכל כך מהנה ומספקת.
מה צריך: המון מקלות ארטיק, דבק פלטי.
איך מכינים: מתחילים מהתחתית. לתחתית מניחים מקלות ארטיק צמודים זה לזה, כמות ששווה לאורך של מקל ארטיק. לאחר מכן מדביקים לרוחב משני צידי המשטח שיצרנו שני מקלות ארטיק (שמים דבק פלסטי לאורך כל המקל, כך שהמקלות הללו ידביקו את כל המשטח שיצרנו מחובר), כדאי לתת לזה קצת זמן להתייבש כדי שלא יתפרק ואז להתחיל לעבוד בעדינות. מפה העבודה ממש פשוטה, כל פעם שמים קצת דבק בארבע הפינות ומדביקים שני מקלות ארטיק, פעם לאורך ופעם לרוחב. עד שזה מגיע לגובה הרצוי. לאחר מכן ניתן להכין מכסה, לא חייבים, רק אם רוצים. את המכסה מכינים בדומה לתחתית. יוצרים משטח של מקלות זה לצד זה, ואז מדביקים מקלות לרוחב, כדאי יותר מ2 כדי שיהיה חזק. לאחר מכן ניתן להוסיף ידית למעלה ממקל ארטיק שבור לחתיכות קטנות מודבקות זו לזו, או מחרוז מודבק. אפשר לצבוע את הקופסה והמכסה, או להשאיר בצבע המקלות הטבעי. אנחנו השתמשנו עבור המכסה במקלות ארטיק צבעוניים וקישטנו בטוליפ נוצץ.

קליעה לחור
אפשר להכין באיזה גרסה שרוצים, תלוי בגילאי הילדים ובחומרים שיש בבית. אני אלתרתי מקופסאות שהיו לי מאריזות אלבומי לופה. הילדות מאוד נהנו לשחק בזה. כמובן שניתן לתת לילדים לעזור להכין ולקשט.

בנייה מגרוטאות
פשוט כמו שזה נשמע. שומרים בבית קופסאות ישנות, פקקים, גלילים, אריזות וכו'… ואז נותנים לילדים את הגרוטאות עם דבק פלסטי ומציעים להם לבנות מזה מה שעולה על רוחם. הם יפתיעו אתכם ביצירתיות.

יום מלח

אני אוהבת לעשות פעילויות מתמשכות. לבחור נושא אחד, או חומר מסוים, ולדעת דרכו במגוון תחומים. זה יכול להיות נושא שאעשה סביבו פעילות יצירה, פעילות תנועה, משחק, חידון וכו'… וזה יכול להיות חומר מסוים שאמצה אותו במגוון פעילויות.

אחד החומרים הנגישים והזולים שאני אוהבת לפעול איתם זה מלח. כל כך פשוט.

את הבוקר של יום מלח אני פותחת עם מגש מלא במלח לכל אחת, מלח שולחן רגיל. עם המלח אני עושה כל מיני משחקים. אני מניחה בכל פעם משהו אחר: אם זה מגש שקוף כמו פיירקס אז אני שמה מתחת למגש דף עם אותיות מסתתרות שצריך לקרוא, או מילים, או ציורים, או תרגילי חשבון, כדי למצוא אותם צריך להזיז את המלח באמצעות מברשת או כף. אני שמה במלח כל מיני דמויות קטנות שקיבלנו בביצות הפתעה, וזה הופך להיות משחק דמיון בשלג, אני שמה להן כפות, כוסות, והן כבר מוצאות איך לשחק במלח, אני שמה להן ליד המגש רשימה של אותיות או מספרים והן כותבות על המלח באמצעות האצבע.

כשמיצינו את המשחק במלח (אצלנו זה לוקח לפחות שעה) עושים ציורי מלח עם צבעי מים, זה אחד הדברים האהובים עליי! כמו שהיינו עושים ציורים חול כשהיינו קטנים, אותו רעיון רק משודרג. מציירים עם דבק פלסטי על בריסטול איפה שרוצים שהמלח ידבק, אני ממליצה לעבוד על בריסטול שחור, זה הרבה יותר יפה ובולט. לאחר מכן מפזרים על הכל מלח ואז שופכים את המלח שלא נדבק. נותנים לדבק להתייבש ומתחילים ליהנות מהקסם. לוקחים צבעי מים, עדיף איכותיים, עם מכחול צובעים את המלח, המלח סופג את הנוזל והצבע מתפשט על המלח, זה יוצא צבעוני ומיוחד מאוד, מאוד מהנה עבור הילדים לצבוע ככה. ממליצה גם לכם ההורים לצייר במלח, זה כיף אדיר.

הפעילות השלישית שניתן לעשות עם מלח, מתאים בעיקר לגילאים הבוגרים יותר (שאר הפעילויות מתאימות ממש לכל גיל), ניסוי עם מלח וביצה:
לוקחים 3 כוסות גבוהות. בכוס הראשונה ממלאים רק מים (לא עד הסוף כי צריך מקום לביצה), בכוס השנייה ממלאים מים ו2 כפות מלח ומערבבים היטב. בכוס השלישית ממלאים מים ושלוש כפות גדושות של מלח, נותנים לילדים לשים ולערבב היטב, לאחר מכן שמים בכל כוס ביצה. מה שקורה בניסוי זה שרואים שבכוס בלי מלח בכלל הביצה שוקעת לחלוטין, בכוס עם 2 כפות מלח הביצה תהיה בערך באמצע הכוס, ובכוס עם הכמות הגדולה ביותר של המלח הביצה צפה.
ההסבר: תחילה הביצה שקעה בתוך המים משום שהייתה כבדה מהם. ככל שהוספנו יותר מלח למים כך הפכנו את המים לכבדים יותר מן הביצה ולכן היא צפה. זאת גם הסיבה שיותר קל לנו לצוף בים המלח מאשר בבריכה.

הפעילות הרביעית והאחרונה שאני עושה עם המלח זה בצק מלח, לפעמים זה יום מלח שמתחלק ליומיים כי כל פעילות כזו מאוד מהנה ולוקחת הרבה זמן.
מתכון לבצק מלח: 1 כוס מלח, 1 כוס מים רותחים, 2 כוסות קמח. זה היחס אך אני עושה כמות גדולה עם כל הקמח שנשאר לי מהמשחקים.
מערבבים את המלח עם המים הרותחים עד שנמס, מוסיפים את הקמח ולשים עד שנוצר בצק רך ונעים. אם צריך מוסיפים מים או קמח לפי קמח הדביקות או היובש.
מפסלים מהבצק מה שרוצים, אפשר לרדד עם מערוך וליצור צורות עם חותכנים, אפשר לעשות חור בחותכנים ואחרי האפייה ליצור מזה קישוט לקיר או תכשיט. אפשר להכין חרוזים, כדורים קטנים שעושים בהם חור עם קיסם, אפשר לפסל דמויות, או לעשות טביעת יד או רגל של הילדים וכל העולה על הדעת. לאחד שסיימתם הכניסו לתנור שחומם מראש ל120 מעלות ואפו במשך שעה עד שעתיים, תלוי בעובי וגודל הצורות שהכנתם. לאחר שמתקרר ניתן לצבוע בגואש, להשחיל על חוטים וכו'. פעילות מהנה ויצירתית מאוד.

תנסו ותהנו!

חומרי יצירה שכדאי שיהיו בכל בית

זוהי רשימה שלדעתי מומלץ שתהיה בבית, כדי לאפשר מגוון רחב של פעילויות יצירה. אני מאוד אוהבת יצירה וכך גם בנותיי. הרשימה הזו היא של חומרים בסיסיים, יש לנו עוד המון חומרים וערכות יותר מורכבות שבהמשך אמליץ על חלקם. אבל זה בסיס שלדעתי ממש מספק:

מנקה מקטרות – חומר יצירה שאני מאוד אוהבת לעבוד איתו, ובעיקר לתת לילדות להמציא איתו דברים. מנקי המקטרות הם צבעוניים וכיוון שיש להם חוט מתכת באמצע, מאוד נוח לעבוד איתם. אנחנו מכינים בעזרתם בובות קטנות, פרחים, צמות, כדורים קטנים, תסרוקות בשיער, משתמשים בהם כחוט להשחלת חרוזים, יוצרים תכשיטים, קושרים באמצעותם דברים שונים, יוצרים צורות וקישוטים, משחקי השחלות ועוד. אפשר לעשות איתם באמת המון דברים.

דפים צבעוניים – לגזירה, הדבקה, קיפול, ציור ועוד.

בריסטולים לבנים וצבעוניים.

דפי אוריגמי – אצלנו מאוד אוהבים לעשות אוריגמי, ממליצה על הסרטונים של רומיגמי שמסבירה בצורה ברורה ונוחה, אפשר גם להזמין מהאתר שלה דפים מהממים.

דבקים שונים – דבק פלסטי, דבק סטיק, דבק יו נוזלי, דבק חם עם אקדח דבק (עבור ההורים). סלוטיים, מסקינגטייפ נייר.

צבעים – טושים, צבעי פסטל (פנדה), גירים, צבעי מים, גואש, צבעי ידיים, טושטושים, צבעי אקריליק, טוש אקרילי.

מספריים – גם איכותיות שניתן לגזור איתם בד, וגם פשוטות ונוחות לילדים. כדאי כמה, למספריים יש נטייה להעלם.

נייר קרפ – אנחנו עושות איתו קישוטים, הדבקות, פרחים.

דפי לבד בצבעים שונים – אנחנו תופרות אותם, גוזרות, מדביקות, מלבדות עליהם, מכינות תחפושות, רוקמות עליהם, ועוד.

דפי סול צבעוניים – להכנת מסיכות, גזירה והדבקה (מאוד נעים לגזור אותם).

עיניים זזות בגדלים שונים.

פלסטלינה – ניתן למרוח על בריסטול כציור ועל זה למרוח דבק פלסטי וניתן לפסל ממנה המון דברים.

קישוטים קטנים מסול ומעץ להדבקה, מגיע בחבילות.

מדבקות – מכל הסוגים.

שקפים – משמש אותי במשחקי בריחה שאני עושה להן, או ביצירות שונות כמו ויטראז' לחלון.

חרוזים – מכל הסוגים והגדלים.

חוטים – חוטי כותנה (קצת יותר עבים מחוטי רקמה ומאוד נוחים להכנת צמידי חוטים), חוטי רקמה אם הם כבר בגיל שניתן לרקום, חוטי צמר בעוביים שונים, חוטי טריקו, חוט שפגט, חוט דייגים.

פונפונים.

חימר קל – יש לו עוד שמות בשוק, זה בצק רך ונעים לעבודה, שכשהוא מתייבש הוא נשאר בצורה שהכנו, אפשר לעשות איתו כדורים קפיציים או יצירות שונות.

פופונים ספוגים ליצירה – אוסיף תמונה כי השם לא ברור, אבל הילדות שלי בונות מזה דברים מדהימים. יש כאלה גם בצורות כמו במבה, וגם ארוכים. ממש ממליצה.

פאייטים – לקישוט והדבקה.

דס – מזכיר חימר, אבל אין צורך בתנור בייבוש.

מקלות ארטיק, מקלות רופא, מקלות גפרורים צבעוניים – לבנייה, הדבקה ועוד שלל שימושים.

מכחולים במגוון גדלים.

וושי טייפ צבעוניים.

לוחות עץ.

אלה הדברים שלדעתי כדאי שיהיו בכל בית. לנו יש ארון יצירה מלא בחומרים ונגיש באופן חופשי לילדות.

אתם לא מוכרחים להיות יצירתיים בשביל לעשות בזה שימוש, למעשה אתם לא צריכים ליזום בכלל פעילות עם זה, כל מה שאתם צריכים זה בכל פעם שאתם רוצים לעודד יצירה, או שהילדים רוצים ליצור, אתם בוחרים כמה מהחומרים (לא כדאי יותר מידיי, שלא יווצר עומס חושי), ומניחים להם בכלים על השולחן. הם כבר ימצאו מה לעשות עם זה, הם יותר יצירתיים מאיתנו. אין צורך לכוון ולהגיד מה נכון או לא נכון, הם יגלו את זה לבד.

כל כך הרבה פעמים בלי לשים לב ניסיתי לכוון את בנותיי לכיוון מסוים שדמיינתי, וכשהן לא התייחסו להכוונה שלי הן יצרו דברים הרבה יותר מעניינים והמשיכו לעבוד על זה שעות.

ועוד דבר קטן, כמובן שתמיד ואפשר ומבורך להוסיף לכל הטוב הזה דברים ממוחזרים שאין בהם צורך, לדוגמה אריזות, בקבוקונים, קופסאות מכל הגדלים והסוגים, גביעי יוגורט, פקקים, מכסים ועוד… יהפכו ליצירות מעניינות במיוחד, בתוספת חומרי היצירה שיש בארון.

תהנו!

כך נראה ארון היצירה שבו אני מאפסנת את כל חומרי היצירה: