אנחנו מאוד אוהבים לבקר במוזיאונים. יש בארץ לא מעט מוזיאונים מאוד מוצלחים גם עבור ילדים. מוזאונים מסקרנים, עם פעילויות לטווח רחב של גילאים. אנחנו כמובן מבקרים בכל המוזיאונים באמצע השבוע, כשריק (ומשתדלים לוודא מראש שאין קבוצות גדולות של בתי ספר). הנה כמה המלצות:

מוזיאון המדע בירושלים – מתאים מגיל 3 (אפילו לפני) ועד כל גיל, כולל מבוגרים שיכולים לבוא לשם ללא ילדים. התשלום מגיל 5. במוזיאון יש המון מה לראות ובמה לשחק, ניתן להקדיש שם ביקור של יום שלם. יש אזור חיצוני עם ארגז חול עם משחקים מדליקים, ליד ארגז החול יש תערוכה שממחישה כל מיני דברים מדעיים מדליקים ואטרקטיביים לילדים, שאם אפרט את כל המוצגים זה לא ייגמר. יש תערוכות מעניינות יותר לילדים בוגרים שקשורות לחשמל, אשליות אופטיות, מחשב, טכנולוגיה, מבוך מראות ועוד… כמו כן, לפעמים יש פעילויות יצירה, מופעים מדעיים ותערוכות מתחלפות. במרחב החיצוני גם יש מתקנים מדליקים וקפיטריה נחמדה. אחד המוזיאונים האהובים עלינו בכל גיל ובכל זמן, מתאים לכל מזג אוויר ואף פעם לא נמאס.

לונדע באר שבע – מוזיאון מאוד מוצלח, הוא מותאם לחלוטין לילדים. נכנסים למוזיאון עם גרביים בלבד, בכניסה יש לוקרים לשמירת החפצים והנעליים. המוזיאון מחולק לקומות ומתחמים לפני תחומים שונים. המוזיאון מלא במשחקים מדליקים. אנחנו אוהבות במיוחד את האזור שבו הילדים "הופכים למבוגרים", הם מקבלים כרטיס שבאמצעותו הם "עובדים", מרוויחים כסף, מפקידים בבנק ואז יכולים לעשות קניות. ישנו אזור תאטרון שבו הילדים מתחפשים ומכינים הצגת תאטרון עם אפקטים וניתן לצלם את זה. מתחם רגשות, מתחם תנועה, מבוך חושך במתחם רואים עולם, ועוד… מתאים ואטרקטיבי לדעתי מגיל שנתיים ועד גיל 10, אולי יותר (תכלס גם אני נהנית שם).

מדעטק חיפה – מוזיאון מאוד מושקע, איכותי וברמה גבוהה. לדעתי מתאים למבוגרים או לילדים בוגרים, יותר מלילדים קטנים. כן יש בו גם אזור לגיל הרך, אך הבנות שלי מיצו את האזור לגיל הרך מהר. שאר המוזיאון מאוד יפה ומעניין, אך כאמור, בעיניי מתאים לבוגרים יותר, לקטנטנים דורש הרבה תיווך, הסברים, הרמה של הילדים כדי שיראו הכל,, הוא פחות אינטראקטיבי ונגיש לקטנטנים מהמוזיאונים שהזכרתי לפני כן שהן יכלו פשוט לגעת, לראות ולהסיק. מוזיאון מומלץ אך לקחת בחשבון את הרמה הגבוהה שלו.

מוזיאון האדם הקדמון במעיין ברוך – אם אתם באזור, ממליצה מאוד על ביקור. מוזיאון קטן אך עשיר בממצאים פרהיסטוריים מעניינים, מסודר ונעים מאוד. מה שהפך את הכל למעניין ומהנה עוד יותר היה הדרכה טובה, ברורה, מרתקת, אדיבה. גם אנחנו ההורים וגם הילדות נהנינו, למדנו והחכמנו.

מוזיאון האדם והסביבה בפתח תקווה – מוזיאון מעולה, מתאים מאוד לילדים צעירים ובוגרים, וגם אני נהניתי והחכמתי. המוזיאון עוסק בגוף האדם, אנטומיה, פיזיולוגיה, קידום בריאות, הקשר בין האדם לסביבה בה הוא חי, ואחריות הסביבה למצבו הבריאותי. הכל מוצג דרך מסכים שונים, פעילויות מדליקות ומגוונות, הסברים ברורים, משחקים אינטראקטיביים. הכל מאוד נגיש, אטרקטיבי ונוח לילדים, תוך כדי משחק חידות שהילדים צריכים לפתור. מוזיאון נהדר, אחד המוצלחים בעיניי.

מוזיאון האדם והחי ברמת גן – מוזיאון נחמד מאוד בפארק הלאומי ברמת גן. מוזיאון שעוסק באדם הקדמון, מוח האדם, שלד, מערכת העצבים, התפתחות החיות, טבע ועוד… מוזיאון קטן, נעים ומרתק. אחלה שילוב עם פיקניק בפארק.

מוזיאון הטבע בתל אביב – מוזיאון גדול ומרתק, כדאי להתכונן ולהכין את הילדים לכך שיש שם המון פוחלצים של בעלי חיים, לא לכל הילדים פשוט לראות את זה (אני לא בעד להימנע, אבל כן להכין מראש ולהסביר מה זה). מדהים לראות את כל החיות בצורתן הטבעיות, יש תערוכות של חרקים, טורפים, עופות ועוד… ושלל מיצגים שמספרים על עולם הטבע.

מוזיאון נחום גוטמן לאומנות בתל אביב – מוזיאון קטן, חמוד ואטרקטיבי בנווה צדק, מתאים גם לילדים. שווה ביקור.

מוזיאון האשליות בתל אביב – מוזיאון שנמצא בנמל תל אביב. אנחנו בחרנו ללכת אליו קודם בלי הילדות ורק כשירד "התו הירוק" והן התעקשו ללכת גם, לקחתי אותן. הילדות נהנו ממנו, אך לדעתי הוא רלוונטי ואטרקטיבי יותר למבוגרים שמבינים ומעריכים את האשליות האופטיות. הוא לא זול ותוך חצי שעה- שעה ממצים את הביקור בו. מוזיאון נחמד אם נמצאים כבר באזור (אנחנו שילבנו עם ביקור בסקיי ג'אמפ וטיול בנמל).

אנו העם היהודי – זוכרים את בית התפוצות? מוזיאון שלכולנו זכור מסיורי בית ספר לא מעניינים במיוחד. אז לקחו את אותו מוזיאון, שממוקדם באוניברסיטת תל אביב ושידרגו אותו לרמה אחרת לגמרי, אין שום זכר למה שהיה בית התפוצות. המוזיאון עוסק בעם היהודי, בארץ ובתפוצות, אז וכיום. עשו אותו אינטראקטיבי ואטרקטיבי, מתאים לכל הגילאים, יש בו מיצגים מעניינים, היסטוריים ולימודיים, יש בו מתחם של הומור יהודי מושקע ומצחיק מאוד, יש שם הרבה דברים נוסטלגיים וגם חדשניים. הילדות נהנו וגם אנחנו ההורים, נחזור לשם בקרוב כי לא מיצינו. מעדכנת שהיינו בפעם השנייה, עם חברים, ועדיין לא מיצינו. פשוט תענוג לבקר במוזיאון המרתק והמגוון הזה.

מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב – מוזיאון רב תחומי גדול מאוד, כך שאני חושבת שכדי להחליט אם לבקר בו כדאי לבדוק אילו תערוכות מוצגות באותה עת ואם זה מעניין אתכם. אנחנו הגענו בסוכות כאשר הייתה תערוכה של אומנות מכושפת ופעילויות שמתחברות לנושא (פעילות מוזיקה ופעילות יצירה) ומאוד נהנינו, גם מהתערוכה, גם מהפעילויות וגם מתערוכות נוספות שיש בביתנים, כמו תערוכה בנושא מטבעות, תערוכת זכוכית, דואר ועוד.

מוזיאון הילדים בחולון – קצת קשה לי להגדיר את המקום הזה מוזיאון, זה יותר אטרקציה, בילוי, מופע, מאשר מוזיאון. אך כיוון שהם מגדירים את עצמם כמוזיאון אכניס אותו לפוסט הזה. אז במוזיאון הילדים בחולון ישנם מסלולים שונים, כל מסלול מתאים לגילאים אחרים והוא בנושא שונה (יש דברים שחוזרים על עצמם בין המסלולים השונים), בכל מסלול הילדים עוברים איזשהו מסע, עם חוויות בדרך, הסברים, מוצגים, משחקים, יש גם את איפה מיש שזו הצגה שהילדים משתתפים בה, הבנות מאוד נהנו מהחוויה הזו. את המסלולים יש להזמין מראש, זה נעשה בקבוצות קטנות עם הדרכה, בשבתות וחופשים. אנחנו מאוד אוהבים לבלות שם.

מוזיאון המשאיות ברמלה – זה לא בדיוק מוזיאון, אך כך נקרא. מקום מקסים וחינמי ששווה ביקור אם אתם בסביבה, בעיקר לילדים צעירים חובבי משאיות. יש שם מגוון משאיות שניתן לעלות עליהם, יש שם כלי רכב שמפדלים בהם והמקום נקי, נעים ומתוחזק.

המשחק אצלנו בבית הוא לרוב עצמאי, הבנות משחקות, עושות יצירה, מנגנות, בונות אוהלים, או כל שעולה על רוחן, או שאנחנו משחקות במשחקי קופסה וקלפים ביחד. רוב הזמן אנחנו בכלל לא בבית, אבל זה מה שקורה כשאנחנו כן בבית. אך מידיי פעם מתחשק לי להפתיע אותן וליצור להן פעילות שאני יוזמת, לפעמים אני מתכננת את זה ערב לפני, ולפעמים שולפת תוך כדי היום כשאני מרגישה שהן זקוקות לאיסוף. מלבד הכיף שבפעילות, זה יוצר חיבור אליי, חיבור זו לזו, עניין, משמעות, זה ממלא להן את השק שלהן (שק של צרכים ורגשות שמתמלא בחיבור טוב אליי) ואז הן גם יותר פנויות לשחק בינן לבין עצמן בחיבור והקשבה זו לזו. אז יש לי פה ארסנל של כמה פעילויות שקל לשלוף כשרוצים לארגן להן פעילות זריזה ומהנה:

משחק העפת פונפון או כדור ותפיסתו
מה צריך? כוס חד פעמית מנייר (עדיף קשיחה), פונפון גדול/ כדור קלקר/ כדור פלסטיק קל, בלון, מסקינגטייפ.
הכנה יחד עם הילדים: חותכים את החלק התחתון של הכוס כך שהכוס תהיה כמו גליל, קושרים את פיית הבלון, גוזרים את הצד הסגור העגול של הבלון, כך שיוכל להתלבש על הכוס בצד שגזרתם אותה (הצד הצר יותר), מלבישים את הבלון על הכוס, עוטפים את החיבור בין הבלון לכוס עם מסקינגטייפ. זהו! המשחק מוכן. אפשר לתת לילדים לקשט את הכוס בטושים ומדבקות. שמים בתוך הכוס כדור, מושכים את הבלון איפה שקשרתם וכאשר עוזבים את הקשירה הכדור עף למעלה ומנסים לתפוס אותו עם הכוס. זה מלמד את הילדים שככל שימשכו חזק יותר את הבלון, כך הכדור יעוף גבוה יותר, ויהיה קשה יותר לתפוס אותו, זה עוזר להם לווסת את הכוח שלהם.

ניפוח כפפה
מה צריך? כוס חד פעמית מנייר, כפפה חד פעמית, קשית מתקפלת, מסקינגטייפ, טושים לא מחיקים לקישוט.
הכנה: נותנים לילדים לקשט את הכפפה, אפשר לעשות על הכפפה פרצוף, או כל מה שרוצים. בזמן שהם מקשטים, אתם עושים בכוס בצד שלה באזור נמוך, קרוב לתחתית חור (אני עושה בעזרת עט) כמה שיותר קטן, אך שקשית תוכל להיכנס אליו, מכניסים לחור קצת מהקשית בצד הקרוב יותר לקיפול של הקשית. כאשר מסיימים לקשט את הכפפה עוטפים בכפפה את החלק העליון הפתוח של הכוס ומדביקים מסביב במסקינגטייפ. מכניסים את שארית הכפפה לתוך הכוס ונותנים לילדים לנשוף בקשית. מה קורה? הכפפה מתנפחת ועולה למעלה. עבור ילדים קטנים זה ממש פלא, זה מצחיק אותם לראות איך כשהם נושפים הכפפה עולה מול עיניהם. בנוסף, זה מלמד אותם שכשמפסיקים לנשוף הכפפה יורדת, והם יכולים לעצור זאת ולהשאיר את הכפפה מנופחת באמצעות סגירת הקשית עם האצבע.

מסלול צעדים בבית
מציירים על ניירות כפות ידיים וכפות רגליים ומדביקים על הרצפה עם וושי טייפ חלש, אפשר לעשות ברמות קושי שונות ולאתגר את הילדים במעברים מעניינים, כך שיצטרכו להתקדם בצעדי רגליים גדולים, או יד לצד רגל וכו', בנוסף אפשר להמשיך את המסלול ברמות למידה שונות, לדוגמה לקפוץ ממספר למספר לפי סדר המספרים, לקפוץ מאות לאות, בעברית, באנגלית, וכו', כך ניתן להעביר שעות של צחוק וכיף. אפשר גם להציע לילדים לעשות עבורכם מסלול. זה תמיד מהנה ומצחיק אותם.

הכנת בובת דאגה
יש ספר מומלץ ונהדר שנקרא "לאן הולכות הדאגות בלילות" מאת אנתוני בראון. אפשר לקרוא עם הילדים את הספר ואז להכין בובות דאגה לעצמם. יש הרבה דרכים ליצור בובת דאגה. אחת הדרכים נמצאת כאן בסרטון של אלה: https://www.youtube.com/watch?v=C8TReQNkiMw&t=29s , עבור בובת דאגה כמו שאלה הכינה צריך אצטרובל עגול או חרוז גדול, 4 חרוזים קטנים, מנקה מקטרות, עיניים זזות ודבק.
שיטה נוספת שהכנו בעבר זה באמצעות: מקל רופא ומקל ארטיק, טושים, חוטי צמר דקים.
חותכים את מקל הארטיק ל2 ומדביקים באלכסון מכל צד של מקל הרופא כך שישמש כידיים. לוקחים חוט צמר ומלפפים על הגוף, עולים לידיים ומלפפים, באיזו דרך שרוצים אך כדאי שיהיה צמוד כדי שהחוטים לא יזוזו, קושרים את קצה החוט לאחד החוטים שליפפנו. לוקחים צבע חדש ומלפפים את פלג הגוף התחתון, קושרים את הקצה קצת לפני סוף המקל. בחלק העליון של המקל מציירים פנים, בחלק התחתון של המקל מציירים קו הפרדה לשתי הרגליים, ניתן לצייר גם נעליים ויש בובת דאגה מוכנה. אם אין חוט צמר אפשר לאלתר בגדים מגרב קטנה וישנה, ולהדביק על המקל. אני חושבת שבובת הדאגה שאלה הכינה קלה ומהנה יותר לצעירים, ובובת הדאגה מהמקלות יותר מתאימה לבוגרים.

ציור בפלסטלינה
אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות עם פלסטלינה, יותר מלפסל, זה לצייר. משהו במריחה שלה, בצבעים שמתערבבים יוצא יפה, מעניין ובלתי צפוי.
מה צריך: פלסטלינה, משטח עבודה קשיח (בריסטול קשיח/ קרטון ביצוע/ קרטון רגיל/ אריזת קורנפלקס וכו'), דבק פלסטי.
איך מכינים? יש כל מיני אפשרויות, אפשר קודם לצייר סקיצה בעפרון ואת זה למלא בפלסטלינה, אני הכי אוהבת פשוט לעבוד ולזרום עם מה שיוצא. חלק מהכיף בפלסטלינה זה שתמיד אפשר לתקן, אפשר למרוח עוד שכבה, או להוציא את הפלסטלינה, כך שלא חייבים לתכנן. מה שכן כדאי מאוד לפני שמתחילים לעבוד, בעיקר עבור הילדים, זה להכין כדורי פלסטלינה קטנים בכל הצבעים, פשוט צובטים את פלסטלינה ומגלגלים אותה בין האצבעות לכדור קטן, כך היא מתחממת ומתרכך והרבה יותר נעים ונוח לעבוד איתה ככה.
ילדים צעירים יכולים לקחת את הכדורים ופשוט למעוך אותם על הדף, ילדים בוגרים יותר ימרחו את זה וישלבו צבעים. כשמסיימים לצייר מורחים על הכל דבק פלסטי, כשהוא מתייבש הדבק נהיה שקוף והתמונה מבריקה ויפה.

ציור מתנפח במיקרוגל
פעילות קלילה, מדליקה ומהנה.
מה צריך: 4 כפות קמח תופח, 4 כפות מלח, 1/2 כוס מלח, צבעי מאכל, מקלות אוזניים, בריסטולים.
מערבבים את הקמח התופח עם המלח והמים, מחלקים את התערובת לכוסות, בכל כוסית מוסיפים כמה טיפות של צבע מאכל ומערבבים. בעזרת מקלות אוזניים מציירים על הבריסטול, משתדלים לא למרוח, אלא "להניח" את הבלילה, כשמסיימים את הציור מכניסים למיקרו לחצי דקה, אם זה ציור עם הרבה צבע נדרש יותר זמן חימום. הציור מתנפח, מתקרר ומתקשה.

מסלול פונפונים
פעילות נחמדה. גדולים יכולים להכין בעצמם, לקטנטנים אפשר להכין מראש והם יהנו לשחק בזה.
מה צריך: פונפונים, גלילי נייר, וושיטייפ חלש, קעריות או סלסלות לקצה המסלול.
כמו שניתן לראות בתמונה, אפשר להרכיב מסלולים שונים מגלילים. גלילי נייר טואלט, או הכנת גלילים מנייר רגיל. כדאי להדביק עם וושיטייפ חלש שלא מוריד צבע מהקיר.

בניית קופסה ממקלות ארטיק
פעילות פשוטה וכל כך מהנה ומספקת.
מה צריך: המון מקלות ארטיק, דבק פלטי.
איך מכינים: מתחילים מהתחתית. לתחתית מניחים מקלות ארטיק צמודים זה לזה, כמות ששווה לאורך של מקל ארטיק. לאחר מכן מדביקים לרוחב משני צידי המשטח שיצרנו שני מקלות ארטיק (שמים דבק פלסטי לאורך כל המקל, כך שהמקלות הללו ידביקו את כל המשטח שיצרנו מחובר), כדאי לתת לזה קצת זמן להתייבש כדי שלא יתפרק ואז להתחיל לעבוד בעדינות. מפה העבודה ממש פשוטה, כל פעם שמים קצת דבק בארבע הפינות ומדביקים שני מקלות ארטיק, פעם לאורך ופעם לרוחב. עד שזה מגיע לגובה הרצוי. לאחר מכן ניתן להכין מכסה, לא חייבים, רק אם רוצים. את המכסה מכינים בדומה לתחתית. יוצרים משטח של מקלות זה לצד זה, ואז מדביקים מקלות לרוחב, כדאי יותר מ2 כדי שיהיה חזק. לאחר מכן ניתן להוסיף ידית למעלה ממקל ארטיק שבור לחתיכות קטנות מודבקות זו לזו, או מחרוז מודבק. אפשר לצבוע את הקופסה והמכסה, או להשאיר בצבע המקלות הטבעי. אנחנו השתמשנו עבור המכסה במקלות ארטיק צבעוניים וקישטנו בטוליפ נוצץ.

קליעה לחור
אפשר להכין באיזה גרסה שרוצים, תלוי בגילאי הילדים ובחומרים שיש בבית. אני אלתרתי מקופסאות שהיו לי מאריזות אלבומי לופה. הילדות מאוד נהנו לשחק בזה. כמובן שניתן לתת לילדים לעזור להכין ולקשט.

בנייה מגרוטאות
פשוט כמו שזה נשמע. שומרים בבית קופסאות ישנות, פקקים, גלילים, אריזות וכו'… ואז נותנים לילדים את הגרוטאות עם דבק פלסטי ומציעים להם לבנות מזה מה שעולה על רוחם. הם יפתיעו אתכם ביצירתיות.

אני אוהבת לעשות פעילויות מתמשכות. לבחור נושא אחד, או חומר מסוים, ולדעת דרכו במגוון תחומים. זה יכול להיות נושא שאעשה סביבו פעילות יצירה, פעילות תנועה, משחק, חידון וכו'… וזה יכול להיות חומר מסוים שאמצה אותו במגוון פעילויות.

אחד החומרים הנגישים והזולים שאני אוהבת לפעול איתם זה מלח. כל כך פשוט.

את הבוקר של יום מלח אני פותחת עם מגש מלא במלח לכל אחת, מלח שולחן רגיל. עם המלח אני עושה כל מיני משחקים. אני מניחה בכל פעם משהו אחר: אם זה מגש שקוף כמו פיירקס אז אני שמה מתחת למגש דף עם אותיות מסתתרות שצריך לקרוא, או מילים, או ציורים, או תרגילי חשבון, כדי למצוא אותם צריך להזיז את המלח באמצעות מברשת או כף. אני שמה במלח כל מיני דמויות קטנות שקיבלנו בביצות הפתעה, וזה הופך להיות משחק דמיון בשלג, אני שמה להן כפות, כוסות, והן כבר מוצאות איך לשחק במלח, אני שמה להן ליד המגש רשימה של אותיות או מספרים והן כותבות על המלח באמצעות האצבע.

כשמיצינו את המשחק במלח (אצלנו זה לוקח לפחות שעה) עושים ציורי מלח עם צבעי מים, זה אחד הדברים האהובים עליי! כמו שהיינו עושים ציורים חול כשהיינו קטנים, אותו רעיון רק משודרג. מציירים עם דבק פלסטי על בריסטול איפה שרוצים שהמלח ידבק, אני ממליצה לעבוד על בריסטול שחור, זה הרבה יותר יפה ובולט. לאחר מכן מפזרים על הכל מלח ואז שופכים את המלח שלא נדבק. נותנים לדבק להתייבש ומתחילים ליהנות מהקסם. לוקחים צבעי מים, עדיף איכותיים, עם מכחול צובעים את המלח, המלח סופג את הנוזל והצבע מתפשט על המלח, זה יוצא צבעוני ומיוחד מאוד, מאוד מהנה עבור הילדים לצבוע ככה. ממליצה גם לכם ההורים לצייר במלח, זה כיף אדיר.

הפעילות השלישית שניתן לעשות עם מלח, מתאים בעיקר לגילאים הבוגרים יותר (שאר הפעילויות מתאימות ממש לכל גיל), ניסוי עם מלח וביצה:
לוקחים 3 כוסות גבוהות. בכוס הראשונה ממלאים רק מים (לא עד הסוף כי צריך מקום לביצה), בכוס השנייה ממלאים מים ו2 כפות מלח ומערבבים היטב. בכוס השלישית ממלאים מים ושלוש כפות גדושות של מלח, נותנים לילדים לשים ולערבב היטב, לאחר מכן שמים בכל כוס ביצה. מה שקורה בניסוי זה שרואים שבכוס בלי מלח בכלל הביצה שוקעת לחלוטין, בכוס עם 2 כפות מלח הביצה תהיה בערך באמצע הכוס, ובכוס עם הכמות הגדולה ביותר של המלח הביצה צפה.
ההסבר: תחילה הביצה שקעה בתוך המים משום שהייתה כבדה מהם. ככל שהוספנו יותר מלח למים כך הפכנו את המים לכבדים יותר מן הביצה ולכן היא צפה. זאת גם הסיבה שיותר קל לנו לצוף בים המלח מאשר בבריכה.

הפעילות הרביעית והאחרונה שאני עושה עם המלח זה בצק מלח, לפעמים זה יום מלח שמתחלק ליומיים כי כל פעילות כזו מאוד מהנה ולוקחת הרבה זמן.
מתכון לבצק מלח: 1 כוס מלח, 1 כוס מים רותחים, 2 כוסות קמח. זה היחס אך אני עושה כמות גדולה עם כל הקמח שנשאר לי מהמשחקים.
מערבבים את המלח עם המים הרותחים עד שנמס, מוסיפים את הקמח ולשים עד שנוצר בצק רך ונעים. אם צריך מוסיפים מים או קמח לפי קמח הדביקות או היובש.
מפסלים מהבצק מה שרוצים, אפשר לרדד עם מערוך וליצור צורות עם חותכנים, אפשר לעשות חור בחותכנים ואחרי האפייה ליצור מזה קישוט לקיר או תכשיט. אפשר להכין חרוזים, כדורים קטנים שעושים בהם חור עם קיסם, אפשר לפסל דמויות, או לעשות טביעת יד או רגל של הילדים וכל העולה על הדעת. לאחד שסיימתם הכניסו לתנור שחומם מראש ל120 מעלות ואפו במשך שעה עד שעתיים, תלוי בעובי וגודל הצורות שהכנתם. לאחר שמתקרר ניתן לצבוע בגואש, להשחיל על חוטים וכו'. פעילות מהנה ויצירתית מאוד.

תנסו ותהנו!