במקצועי אני מורה לחינוך גופני, זה מה שלמדתי. אומנם לא הספקתי לעבוד בזה הרבה, אך אני לגמרי מחוברת לתחום ומאמינה שאם לא הייתי אמא בחינוך ביתי, הייתי עוסקת בזה.
אין ספק שזה מקצוע שתורם לי גם בהיותי אמא לילדות, אז הנה קצת פעילויות שאני עושה עם הילדות:

מסלול:
ילדים כל כך אוהבים מסלולים בסגנון נינג'ה. אני בניתי להן מסלול ראשוני- מרימים את עצמן על מוט של הנדנדה, לוקחים כדור וקולעים לחישוק, עוברים בין חוטי הגומי שסידרתי כמו כורי עכביש בין העץ לגדר, זוחלים מתחת לשולחן, הולכים מצידי נדנדה, הולכים על פס גומי, עוברים על כיסאות מכיסא לכיסא, קופצים בטרמפולינה, עולים על המגלשה ומתגלשים. לאחר שהן מיצו את המסלול שלי הן התחילו להמציא מסלולים משלהן ולשדרג את זה.

חישוקים:
אני אוהבת לקחת אביזר ולעשות איתו מגוון משחקים. חישוק הוא אחד האביזרים שניתן לעשות איתו המון דברים. אני מתחילה בסיפור בחרוזים, כשהחישוקים מפוזרים במרחב:
ביום חורף קר, כשהעננים מכסים את השמיים,
החלטתי לצאת לטיול בין טיפות המים,
מהר מהר נעלתי מגפיים,
ויצאתי מהבית בקפיצה על שתי רגליים.

תחילה הלכתי בין כל השלוליות,
היו שלוליות קטנות והיו גדולות,
היו שלוליות עמוקות והיו רדודות יותר,
ולשלולית אחת החלטתי לנתר.

יצאתי מהשלולית וניערתי את הרגליים,
פתאום החל לרדת גשם ולא רציתי שיירטבו לי המכנסיים,
אז לקחתי מטרייה ויצאתי לטיול אחת ושתיים,
המטרייה הגנה עליי מפני הגשם שירד מהשמיים.

אחרי כן פסק הגשם ונכנסתי אל האוטו החמים,
נהגתי כל הדרך בזהירות ועצרתי ברמזורים,
הבטתי בחלון וראיתי בחוץ אנשים הולכים,
נזכרתי שאני צריכה לקנות בסופר מצרכים.

אז שמתי תיק על הכתף ויצאתי לקנות כמה דברים,
קניתי לחם, ביצים, גבינה ומעדנים,
יצאתי מהסופר וראיתי שנעלמו העננים,
לפתע הרגשתי שמזג האוויר מאוד נעים.

כל כך שמחתי ועליתי על האופנוע,
חבשתי קסדה והדלקתי את המנוע,
נסעתי בדרכי לבקר חברים,
נהגתי בזהירות בלי להתנגש בילדים אחרים.

החניתי את האופנוע בחניה שליד ביתי,
נכנסתי הביתה וראיתי את מיטתי,
כבר הייתי עייפה ומותשת מכל היום,
הלכתי לישון וחלמתי חלום.

בית ראשון: מדמים את מה שהשיר אומר (נועלים מגפיים,
מנתרים על שתי רגליים, וכו'…).
בית שני: הולכים בין החישוקים, בסוף הבית כל אחד נכנס
לחישוק.
בית שלישי: עושים מהחישוק מטרייה ומטיילים איתו בתור מטרייה מעל הראש.
בית רביעי: עושים מהחישוק הגה, וכך מתקדמים איתו.
בית חמישי: עושים מהחישוק תיק על הכתף ויוצאים ל"קניות".
בית שישי: עושים מהחישוק גלגל של אופנוע לפני הגוף ומגלגלים אותו במרחב.
בית שביעי: מניחים את החישוק ב"חניה" והחישוק הופך למיטה, כל ילד נכנס לישון בתוך החישוק.

זה סיפור שכתבתי במסגרת הלימודים שלי ואני אוהבת כל פעם לשנות אותו מעט עבור הבנות כדי שיהיה להן מגוון, החישוק יכול להיות עוד המון דברים.

אחרי כן אני מסדרת מסלול חישוקים, פעם קופצים מחישוק לחישוק בשתי רגליים, קופצים על רגל אחת, כל פעם מחליפים רגל, שתי רגליים בפנים ובחיבור בין החישוקים שתי רגליים בחוץ, רצים כל פעם בצד אחר של החישוק, אפשר להרחיק חישוקים זה מזה, אפשר להוסיף כדור ואז צועדים ליד החישוקים ומכדררים את הכדור בתוך החישוקים ועוד ועוד… אין לזה סוף. אפשר לעשות המון צורות התקדמות בחישוקים.

לאחר מכן מגלגלים את החישוקים, מוסרים אחד לשני בגלגול על האדמה.
מנסים לגלגל כך שהחישוק יחזור אלינו, מנסים לסובב כמו סביבון.

משחק ים יבשה עם החישוק. בתוך החישוק זה הים ובחוץ היבשה.

מנסים לקלוע אביזרים לתוך חישוק שמונח על הקרקע.

תולים חישוק עם חוט על עץ ומנסים לקלוע כדור לבפנים כמו סל.

עושים הולה הופ סביב המותניים, מסובבים על הידיים,
בודקים עם איזה עוד איברים ניתן לסובב.

דלגית:
מפזרים דלגיות במרחב. הולכים בין הדלגיות, בכל פעם שפוגשים דלגית עושים משימה: בהתחלה קופצים מעליה, בהמשך בכל פעם שפוגשים דלגית הולכים עקב לצד אגודל על הדלגית, בהמשך קופצים מצד לצד של הדלגית לאורכה, בהמשך עושים החלפות רגליים כשהדלגית באמצע, ועוד…

מסדרים את הדלגית בעיגול, עומדים בפנים ורוקדים את שיר ההוקי פוקי: רגל ימין בפנים, רגל ימין בחוץ, רגל ימין בפנים ולנער אותה היטב, עושים קצת ההוקי פוקי ומסתובבים וזה כל העניין. כך עם כל איברי הגוף (ידיים, רגליים, ראש, טוסיק, בטן).

כל ילד לוקח דלגית ומתרגלים קפיצה בדלגית, בהתחלה רגל אחרי רגל, בהמשך שתי רגליים ביחד, עם ניתור ביניים ובלי ניתור ביניים.

"הנחש בא" – מי שזוכר כשהיינו ילדים, הילדים עומדים בחצי עיגול ומישהו באמצע מסובב סביבו את הדלגית, כך שכש"הנחש" מגיע צריך לקפוץ מעליו בזמן, כדי שלא יתקע ברגליים.

משחק ים יבשה כשהדלגית מפרידה בין הים ליבשה.

אפשר לקשור את הדלגית בין שתי נקודות (למשל בין שני עצים, אם צריך לחבר כמה דלגיות) ולשחק "כדורשת", להעביר כדור מצד לצד של הדלגית, כאשר המטרה של כל צד להצליח להעביר את הכדור מעל הדלגית ושהצד השני לא יצליח לתפוס, ולהצליח לתפוס כל כדור שמגיע לצד שלנו. או רק לעשות מסירות מעל הדלגית.

מתיחות ואימון עם דלגית – הדלגית מאפשרת טווח תנועה רחב. אפשר להחזיק את הדלגית מאחורי הגב ולמתוח את הידיים כאשר הגב בכפיפה קדימה. אפשר להחזיק את הדלגית מקדימה בשתי הידיים ולמתוח את הידיים אחורה, לנסות לעשות סיבוב מעל הראש קדימה ואחורה. לשבת בישיבה שלמה ולהימתח עם הדלגית קדימה מעבר לכפות הרגליים. וכו'…

משחקי בסיסים:
לימדתי את הילדות מה זה בסיס (נקודה שנוגעת בקרקע), למשל כשעומדים על שתי רגליים, זה שני בסיסים. כשעומדים בעמידת דב (שתי ידיים וכפות רגליים) זה 4 בסיסים, כשהברכיים גם על הקרקע זה 6 בסיסים, טוסיק ושתי רגליים זה 3 בסיסים, וכו'…. ואז כל פעם אמרתי מספר אחר של בסיסים ואתגרתי אותן.
אחר כך שמתי מוזיקה, בכל פעם שפסקה המוזיקה אמרתי כמה בסיסים והן היו צריכות להיות פסל לפי כמות הבסיסים שאמרתי.
אחר כך שיחקנו תופסת בסיסים, שכל פעם שאני תופסת ילדה, כדי להשתחרר היא צריכה שאחת האחיות תבוא לשחרר אותה, איך משתחררים? עושים יחד 5 בסיסים (זה דורש קצת חשבון ושיתוף פעולה).
שיחקנו דג מלוח בסיסים. כל פעם שעשינו דג מלוח במקום להגיד "123 דג מלוח" אמרתי "3 בסיסים דג מלוח" או "4 בסיסים דג מלוח" וכו'… ואז חוץ מלהתקדם הן צריכות גם לחשוב על המנח הבא.

כדורים:
אביזר נהדר שבאמת אין לו סוף מבחינת כמות הפעילויות האפשריות.
מפזרים כדורים במרחב, עוברים בין הכדורים יחד עם מוזיקה, בכל פעם שהמוזיקה פוסקת יושבים על כדור. לאחר מכן בכל פעם שהמוזיקה פוסקת קופצים מעל כדור וממשיכים ללכת.

מתיישבים ליד כדור ומחזיקים אותו. מגלגלים את הכדור מסביב לגוף, מעבירים מיד אחת ליד השנייה מאחורי הגב ולפני הגוף. יושבים בפיסוק, מגלגלים את הכדור כמה שיותר קדימה למתיחה של הגוף, ולשני צידיי הגוף. מנסים לזרוק ולתפוס את הכדור בישיבה.
מגלגלים את הכדור על איברים שונים בגוף, על הבטן, על הרגליים, על הידיים, על הראש.

עומדים עם הכדור, זורקים את הכדור ותופסים, בהתחלה חלש ולאט לאט מנסים לזרוק חזק יותר, מנסים למחוא כף בזמן הזריקה ועד התפיסה.
מגלגלים את הכדור בצורה של 8 בין הרגליים ומסביב לכל רגל.
זורקים לקרקע ותופסים.

מנסים לייצב את הכדור על איברים שונים בגוף בלי שיפול, על כף היד, על גב כף היד, על הכתף, הראש, על גב כף הרגל.

מגלגלים את הכדור עם הרגל בין מסלול מכשולים (בין קונוסים/ בקבוקים).

מתחלקים לזוגות. משחקים מסירות, מסירות באוויר, מסירות עם הידיים בגלגול עם הקרקע, מסירות עם הרגליים בבעיטות. משחקים בקליעות (אחד עושה "סל" עם הידיים והשני קולע ואז מתחלפים). מבקיעים "גול" בין הרגליים אחד של השני.
אפשר לעשות את הפעילות עם כדורים שונים, ספוג, טניס, גומי וכו'… ולשים לב להבדל בין הכדורים השונים.

בלונים:
כל אחד מחזיק בלון. מנסים לייצב את הבלון על איברים שונים בגוף, להתקדם במרחב עם הבלון על הגוף בלי שיפול לקרקע ובלי להחזיק אותו ביד.

זורקים את הבלון ותופסים, מנסים להעיף את הבלון כל פעם לאוויר עם מכה של היד בלי להחזיק את הבלון ושלא יגיע לקרקע. מנסים להעיף את הבלון רק עם הראש.

בזוגות מתקדמים עם הבלון בלי שיפול, בלון בין בטן לבטן, בין גב לגב, כתף לכתף.

משחקים מסירות עם בלון.

מקפיצים את הבלון עם איברים שונים בגוף.

משימה קבוצתית שהבלון לא יפול לקרקע ואסור לגעת בו בידיים.

אפשר לשלב את פעילות התנועה בבלונים עם הכנת מר גמיש/ כדור אורז (ג'אגלינג), ניסוי ניפוח בלון בלי לנשוף לתוכו – בעזרת חומץ וסודה לשתייה.

אני מאוד אוהבת חדרי בריחה וחידות הגיון. הילדות שלי מאוד אוהבות שאני יוצרת להן פעילויות, הן אוהבות מתח, חידות, אתגר. אז שילבתי את שני הדברים ומידיי פעם אני עושה להן משחקי בריחה כאלה בבית, זה לא בדיוק בריחה, כי אין לאן לברוח, זה חידות בסגנון חדר בריחה אך זה יותר סוג של חפש את המטמון עם סיפור מסגרת. כמובן שאפשר וכדאי להכניס אלמנטים שאתם רוצים שילדיכם יתרגלו כמו קריאה, חשבון וכו'… בדרך כיפית. אראה פה כמה מהפעילויות שארגנתי להן בעבר:

משחק בריחה נחמד בבית שמתאים לקטנטנים: לבנות חיכה בבוקר פתק שכתוב עליו: אלה אורי ולירי שלום, בלילה נכנסנו לביתכם וגנבנו מהארון של אמא אוצר, במקום לקחת אותו איתנו מייד, החלטנו לעשות איתכן משחק. אם תמצאו את האוצר תוך שעה האוצר שלכן. אם לא, הוא שלנו. השארנו לכן רמזים, זה לא פשוט. בהצלחה! הגמדים. רמז ראשון: ציור של כיסא.

כיסא אוכל החבאתי מקלות רופא כשהחלק העליון שלהן צבוע בצורה של קשת ועל מרכז כל מקל כתובה אות או שתי אותיות. כאשר הן סידרו את המקלות לפי סדר צבעי הקשת, הן קיבלו את המילים "פינת קריאה".

בפינת הקריאה הן מצאו במקום אחד דף עם ציור של שבלונה של חתול, במקום אחר חתול מעץ, כשהן שמו את זה אחד על השני הן קיבלו את המילה "ספסל".

בסלון יש לנו ספסל נפתח, בתוכו הן מצאו חלקי פאזל, בצד אחד היה הציור, בצד השני היו כתובים תרגילים, בנוסף היה שם דף עם מספרים, פתרונות. כאשר הן פתרו כל תרגיל והניחו במקום הנכון על הדף, הן קיבלו ציור של ארון בחדר האמבטיה.

בתוך הארון הייתה צלחת מקושקשת (ציירתי על צלחת הפלסטיק בארטליין לא מחיק את המילה שרציתי שיגלו, ועל זה צבעתי בטוש רגיל מחיק מלא קשקושים שלא יראו מה כתוב, על הצלחת למעלה היה כתוב "תשטפו אותי", כאשר הן שטפו את הצלחת הן קיבלו את המילים "ארון תחפושות" וציור של השקית שהן צריכות למצוא.

בארון תחפושות הייתה שקית עם מתנה.

משחק קצר וקליל של חפש את המטמון: פתחתי לעצמי קבוצת וואטסאפ שקראתי לה "בובה", ושלחתי שם סרטון מדובב של בובה ששמה רותי, ששם היא מספרת שהיא הוזמנה ליום ההולדת של מירי חברתה הטובה, אך היא לא זוכרת היכן היא שמה את המתנה.

אולי הן יוכלו לעזור לה להיזכר היכן המתנה. הדבר האחרון שהיא זוכרת זה שהיא הייתה עם המתנה בחצר כשהתנדנדה.

הילדות יצאו לנדנדות ומצאו שם פתק שעליו כתוב "לא לשכוח לעטוף את המתנה בסרט", בצד השני של הפתק כתוב "הסרט נמצא במגירה התחתונה של אמא".

ליד המגירה הן מצאו סרט עטיפה וטושים, ביחד הבנו שכנראה שרותי הכינה לה גם ברכה. הן הלכו לשולחן היצירה ומצאו שם ברכה שעליה כתוב "מזל טוב. אני מקווה שתאהבי את העוגה שאני הולכת לאפות לך עכשיו. באהבה רותי הבובה.

על התנור היה מודבק פתק "חשוב! כשמסיימים לאפות צריך לרחוץ ידיים בכיור".

מהכיור הן ראו טפטופי מים (גזרתי מבריסטול טיפות ושמתי את זה בין שתי שכבות של מסקינגטייפ והנחתי כך שיוביל לחדר) שהובילו לחדר השינה שלהן.

בכניסה לחדר השינה היה ציור של טביעות רגליים וסימן של כפול 4 וחץ, הן היו צריכות ללכת ארבעה צעדים בכיוון החץ ושם הן מצאו את המתנה שרותי הבובה קנתה למירי.

לאחר שמצאו את המתנה הראתי להן סרטון ששם רותי הבובה אומרת שעכשיו, אחרי שהן כל כך התאמצו ועזרו לה, היא החליטה לתת להן את המתנה, ושמירי תקבל עוגה טעימה עם ברכה וזה יספיק לה.

משחק חידות לכבוד פסח: השתמשתי בהגדה כמפתח לפתרונות.
הן התחילו עם הגדה וליידה דף שכתוב עליו שהן צריכות למצוא את האפיקומן (מי שרוצה להשקיע יכול ליצור סיפור מסגרת שהאפיקומן הלך לאיבוד והן נשלחו למצוא אותו לפני כניסת החג ולהציל את החג, או משהו בסגנון). על הדף היו חורים, כשהן הניחו את הדף על הכריכה הן קיבלו את המילים "פח".

מתחת לפח היה דף נוסף עם חורים (כמו שאמרתי, ההגדה היא המפתח להכל, זה היה לי הכי קל), אך כדי לדעת באיזה עמוד הן צריכות להניח את זה הייתה שם חידה:
משפחת פסח (במקרה זה שם המשפחה של סבא וסבתא שלי) אכלה מצות. בכל יום היא אכלה מצה אחת יותר מהיום שלפניו. ביום הראשון מצה 1, ביום השני 2 מצות, ביום השלישי 3 מצות. ביום השישי נגמרה החבילה. כמה מצות היו בחבילה? לכו לעמוד זה. התשובה היא 21.

כשהניחו את הדף על עמוד 21 הופיעו להן אותיות "אמבטיה".
באמבטיה היה עוד דף עם חורים וחידה:
1- אלוהינו
2 – לוחות הברית
3 – אבות
עמוד ____ ימי שבתא. כאשר הניחו את הדף קיבלו את המילה "שולחן".

בשולחן היה דף עם חידה: במשפחת פסח רצו לחשב כמה כוסות יין שתו בשולחן החג. תוכלו לעזור להם לחשב?
אלי שתה 3 כוסות, רחל שתתה 4 כוסות, יונתן שתה 5 כוסות, שירה שתתה כוס 1, נטע שתתה 3 כוסות, ברוך שתה 4 כוסות, גיא שתה 6 כוסות, ניב שתה 2 כוסות. סך הכל שתו ____ כוסות. לכו לעמוד זה בהגדה. כשהניחו את הדף קיבלו את המילה "תנור". (הן נעזרו בחשבוניה לשם כך).

בתנור חיכתה להן קופסא עם מנעול בן 3 ספרות. על הקופסא הודבק דף שכתוב בו כך:
כל הכבוד! מצאתן את האפיקומן, עכשיו גלו את הקוד: הספרה הראשונה: מכת כינים הייתה המכה ה___.
ספרה שנייה: כמה כוסות יין נהוג לשתות בסדר פסח? ____
ספרה שלישית זו חידה יותר מורכבת: בהגדה מסופר על 10 מכות. צבעו כל תרגיל ששווה 10 בצבע אדום, וכל תרגיל ששווה מספר אחר בכחול. איזה מספר קיבלתם באדום? והייתה טבלה מלאה בתרגילים, שכאשר סימנו את התרגילים ששווים 10 באדום קיבלו את הספרה 9. כאשר הכניסו למנעול את הקוד 349 קיבלו את האפיקומן (שהיה יומנים עם קוד).

משחק בריחה מהמם שהכנתי לכבוד יום הולדת 7 של אלה: את המשחק העתקתי ברובו (כמעט הכל) ממכרה מוכשרת ויצירתית, היא אישרה לי גם לפרסם את זה. אז חבל לשמור את כל הטוב הזה לעצמי.
מכשפה בשם קורדליה גנבה את הקריסטלים מהממלכה והטילה כישוף לפני 7 שנים בדיוק, בשעת הלידה של הנסיכה דל (שמות הנסיכות הן דל, מיה ובלה, כשדל זו ילדת יום ההולדת) הכישוף הוא שכל צבעי הקשת הבלתי נסבלים יעלמו מהעולם והעולם כולו יהפוך לשחור. אך לצערה של קורדליה המכשפה, היא מחויבת לתקנון המכשפות הגדול ולכן מחויבת לתת לכל נסיכה בהגיעה לגיל 7 לנסות למצוא את הקריסטלים ולשבור את הכישוף שיחול הלילה בחצות. היא כמובן לא דואגת כי אין שום סיכוי שהנסיכה או אחיותיה יצליחו במשימות הבלתי אפשריות האלה… וכך הן עוברות ממשימה למשימה.
לפני המשחק היא קיבלה נרתיק עזרה ראשונה עם פנס אולטרה סגול, עפרון ומספריים, שישמשו אותה במהלך המשחק.
בהתחלה הן מוצאות דף עם הוראות להכנת שיקוי מכשפות על השולחן.
על הדף כתוב כך: ברוכות הבאות למבחן הראשון! השארתי מאחורי הדף את המתכון לשייק המכשפות המבחיל שלי, שעוד לא נולדה הנסיכה שהצליחה להכין כמוהו. כולן נגעלו וברחו מיד. על כל כוס כתובה אות ורק אם תגלו את הסדר הנכון של המרכיבים תוכלו למצוא את הקריסטל. קורדליה.

יש להן מתכון עם 4 כוסות, בתחתית כל כוס יש אות (אפשר לעשות עם צנצנות ואז לכתוב על הפקקים אותיות, לי לא היו צנצנות קטנות), דם עטלפים (מים עם צבע מאכל אדום), ביצי עכבישה (טפיוקה), ריר חשופיות (שמן), תמצית קקטוס פראי (סבון). הן מכינות את השיקוי לפי המתכון וכך מגלות את סדר האותיות, לפי שכבות השיקוי. יוצא להן את המילה "תנור".

בתנור יש פיתה מורעלת חצויה, ובפנים יש קריסטל ופתק שמוביל למקפיא.

שם היה קרח שבתוכו קריסטל ופתק שמוביל לבובות.

על אחת הבובות היה תלוי פתק וקריסטל. הפתק הוביל לחדר השינה של המלך והמלכה (אמא ואבא).

על דלת חדר השינה היה כתב סתרים וכמובן קריסטל, בתוך חדר השינה הן צריכות באמצעות פנס אולטרה סגול לגלות איזו אות מסמלת כל סמל בכתב הסתרים. הן קיבלו את המילה "מחצלת".

על המחצלת בחצר חיכה להן דף מבחן חברות. הן צריכות לזהות את תמונות החברים וכך לקבל אותיות חדשות שיתנו את המילה "בית פלסטיק" (בצד השני של כל שם של חבר הייתה אות).

בבית הפלסטיק חיכו להן "מחטי דורבן העטלפים" (מחטי אורן) שבפנים הוחבא קריסטל, ממתקים מורעלים וציור של עץ שסק.

המכשפה הטילה כישוף על עץ השסק בחצר והפכה אותו לעץ ממתקים שעושים חורים בשיניים, כאשר הן קטפו את הממתקים ושמו במקום המתאים על קרטון שהיה ליד העץ, הן גילו כתב סתרים שמוביל לבית העץ שלהן.

בית העץ זה בעצם בית המכשפה, היה שם מטאטא מכשפה, סיר פויקה, שלתוכו הן היו צריכות לזרוק את 7 הקריסטלים כדי להסיר את הכישוף ולקחת את הפתק המוביל אותן לבילוי המשפחתי שלנו (ים).

כל המכתבים היו כתובים בהומור וחידות. את הקריסטלים הכנתי מאבנים רגילות, שצבעתי כל אבן בגואש מטאלי בצבע אחר. נדמה לי שהחברה עשתה את זה עם מפתחות שהיה צריך לאסוף שבסוף פתחו את התיבה. אבל לי היה יותר קל לאלתר עם אבני קריסטל שצריך לאסוף. יצא מדהים ומושקע, למרות שהכל נעשה עם חומרים פשוטים שיש בכל בית.

משחק חידות קליל לטו בשבט שאפשר ליישם על כל חג או נושא: משחק זריז שהכנתי לילה לפני החג, כשהבנות התלוננו שבעקבות הגשם אין חגיגות. אפשר לעשות את המשחק הזה לכבוד כל דבר, אני עשיתי לכבוד טו בשבט ולכן הנושא היה עצים.
הפעם החלטתי שזה יהיה משחק מקבילי, שזה אומר שאפשר למצוא במקביל רמזים, ולא רמז מוביל לרמז, כך לכולן יש הזדמנות למצוא רמזים באותו זמן.
פיזרתי ברחבי הבית פתקים, כולם נראים אותו דבר (על בריסטול ירוק, שיהיה ברור וקל לזהות), הדבקתי אותם במקומות שונים, חלק יותר נסתרים וחלק בכלל לא נסתרים. כל פתק היה ממוספר. בנוסף, הכנתי דף, שהוא המפתח לחידות, הוא נראה כמו תשבץ, כאשר מוצאים פתק עם רמז שמתאר של שם עץ, פותרים את החידה ורושמים במספר המתאים את שם העץ. לאחר שממלאים הכל, יש טור של אותיות מודגשות, שם הפתרון למחבוא האוצר, אצלנו זה היה ארון סירים. כמובן שכדאי שהאוצר יהיה קשור לטו בשבט (למשל זרעים שזורעים, או צלחת מלאה בפירות וכו'), אבל אני שמתי להן משחק קלפים שחיכה להן הרבה זמן.

משחק יום הולדת שהכנתי לאלה ליום הולדת 8:
אלה ביקשה פיניאטה, וחשבתי שסתם לשים פיניאטה מלאה בממתקים זה לא הקטע שלי, צריך להשתמש בזה בחכמה.
אז ארגנתי משחק קליל.
הפעם לא הכנתי פתקים, אלא השתמשתי בנו, בי ובגיא, כשחקנים.
באתי לאלה ואמרתי לה "שלום בלשית, הלילה נגנב מהבית פסל כוכב, משהו שהמלכה מאוד אהבה. הבנתי שאת הבלשית מספר אחת בארץ ויחד עם עוזרותייך תוכלו להשיב את האבדה. אני סומכת עלייך שתדעי לעקוב אחר הרמזים, לתשאל כל עובד בארמון ולמצוא את הכוכב של המלכה".
הטבח (גיא) נסער במבטח, הוא לא זוכר את המתכון למאפינס האהוב על המלכה, הבעיה שהוא אמנם טבח ממש טוב, אך לא למד לקרוא היטב. הוא מבקש מאלה שתעזור לו בהכנת המאפינס ובתמורה לכך הוא יגיד לה מה הוא שמע בלילה (הכנתי לגיא כובע של טבח לשם התפקיד).
הם מכינים יחד מאפינס לפי ההוראות הכתובות במטבח והוא מודה לה ומספר לה שבלילה, בשעת הגניבה, הוא שמע שהגנב הוריד את המים בשירותים, כך שבטח היה שם, אולי היא תמצא שם את הרמז הבא.
אלה הולכת לשירותים ושם פוגשת אותי, אני מחופשת למנקה. אני אומרת לה "סליחה. אני ממש מתקשה פה, אחראית המנקים הזו אוהבת לחוד לי חידות ולשחק איתי משחקים ולי אין זמן לזה. אני מנסה להבין כמה גלילי נייר טואלט היא רוצה שאשאיר, אם תעזרי לי לפתור את החידה, אגלה לך משהו שראיתי כשניקיתי את הארמון". אחראית המנקים השאירה תפזורת עם מילים שקשורות ליום הולדת שיש לסמן, כשאלה מסמנת את המילים בתפזורת, היא מגלה את הספרה 4.

אני נותנת לה פנס ומספרת לה שראיתי משהו חשוד כשניקיתי את ארון הכניסה. יש שם קופסה. כשהיא שמה את הפנס בחור בקופסה היא רואה בצד השני ציור של פרחים.

היא יוצאת לגינה. שם מחכה לה הגנן (גיא) שמשקה את הגינה. היא שואלת אותו אם ראה או הגנב או יודע היכן הכוכב. גיא עסוק מאוד, אומר לה שאינו יכול להתפנות כי הגנב ככל הנראה הרס את הגינה, אך אם תעזור לו להכין 3 פרחים לגינה מאוריגמי, הוא יגלה לה משהו שמצא.
היא מכינה פרחי אוריגמי והוא מספר לה שבגינה ראה עקבות של כלב, שלדעתו הובילו עד מגירת הבובות. היא הולכת למגירת הבובות ומוצאת שם על הכלב עלים מודבקים.

מתחת לכובע של הכלב הסתתרה מפה עם סימון של הכוכב.

המפה מובילה למרפסת של סבא וסבתא (השכנים), שם תלוי כוכב. כשאלה מגיעה לכוכב מגיעה המלכה (אני עם כתר) ואומרת לה שאני שומעת בפנים רעש וטמנו בתוך הכוכב פצצה. יש להן 20 שניות לשבור את הכוכב או שכל הבית יתפוצץ. בכוכב יש ממתקים והפתעות.

זה רעיון טוב כשלא רוצים הרבה הכנות, וכך אנחנו, הדמויות, הופכות להיות חלק מהמשחק, הרמזים והחידות.

עשיתי עוד כמה משחקים בסגנון שאני מקווה שאוכל להעלות בקרוב. בינתיים תשתמשו ברעיונות האלה. תהנו!!

קודם כל מאמינים שבחו"ל זה שונה ונערכים בהתאם להיכרות שלכם עם עצמכם ועם הילדים.

אנחנו אוהבים לטייל, לצאת מהשגרה, לחוות וליהנות מהחיים, אך עם ילדים חשוב לעשות את זה חכם ומתוכנן כדי שזה באמת יהיה מהנה.

בפעם הראשונה טסנו עם אלה לסלובניה כשהייתה בת 9 חודשים. למרות החששות, היה מדהים. שכרנו דירה נוחה, עם מטבחון, עשינו טיול כוכב (ישנו בשני מקומות שונים), שכרנו רכב, וידענו שיש לנו תינוקת שלא אוהבת נסיעות אז מצאנו אופציות בלי הרבה נסיעה. לקחנו מנשא ילקוט נפלא (יאמו) ככה שהיא הייתה לי על הגב כל הטיול וישנה בו (למרות שלא הייתה רגילה בכלל למנשא). לא אפרט פה על הטיול הזה, רק אגיד שהאוויר של חו"ל שונה מהארץ, והתינוקת שלנו לגמרי זרמה ונהנתה איתנו. לפני זה חששנו שנצטרך להיות רק בחדר כל פעם שהיא צריכה להירדם ובקושי נוכל לטייל, כי בבית הייתה ישנה רק במיטה בשקט, אבל שם פתאום היא זרמה לגמרי, נרדמה במנשא גם לשנצ בטיולים בטבע וגם בשנת ערב כשטיילנו בעיר והייתה רגועה בנסיעות. הבאנו את כיסא הבטיחות שרגילה אליו מהבית. סלובניה לגמרי יעד נוח וידידותי עם קטנטנים.

כשאלה הייתה בת שנתיים וחצי ואורי הייתה בת 9 חודשים טסנו לשוויץ, זה היה הרבה יותר מאתגר. אפילו שהתארחנו אצל משפחה בבית נעים, מזג האוויר היה מעולה, ותכננו נסיעות בתחבורה ציבורית שנוחה מאוד בשוויץ וטיולים בטבע. היה מאתגר, היינו צריכים להתפנות להרדים את אורי לשנת בוקר ושנצ, היא התקשתה להירדם מחוץ לבית, והיינו כל הזמן עסוקים בשתי הילדות, שתיהן היו אז קטנות. הרגשנו שלא באמת נחנו ולא היינו פנויים להיות יחד, כל הזמן התעסקנו בלוגיסטיקה. אחרי הטיול הזה גיא הודיע שהוא הבין את הקונספט והוא יחכה שהילדות יהיו גדולות לפני שיחשוב על לטוס איתן שוב.

ואז עברה שנה… והודעתי לו שאנחנו טסים לתאילנד.

אני הבנתי שלמרות שאנחנו אנשים של טיול ולא בטן גב, הקונספט של טיולים בחו"ל פחות עובד לנו בגיל צעיר, זה יותר מידיי תפעול ולוגיסטיקה, ולא צריך לוותר על חופשה, רק צריך להתאים אותה להתנהלות שלנו. בארץ אנחנו כל יום יוצאות, מטיילות, מסתובבות, נוסעות. אז בחו"ל כדאי לנסות לנוח מכל זה, ובחרתי לנו חופשה בקופנגן, בטן גב, בלי טיולים בכלל, בלי ענייני לוגיסטיקה חוץ ממעבר ממלון למלון והגעה בטיסות. ומה אגיד?? היה מושלם!! ככה בדיוק!! הדילמה היחידה בכל יום הייתה אם להתחיל קודם מהים או מהבריכה. בחרנו מלונות מעולים, עם המלצות, חדרים ממש על החוף, עדיף גם קרוב למסעדה, ככה כשנרדמו שמנו להן אינטרקום והלכנו למסעדת המלון לערב זוגי עם אינטרקום, ממש קרוב לחדר.

מאז כבר הספקנו לטוס שוב לתאילנד אחרי שנתיים, ואנחנו כבר מתכננים את הפעם השלישית.

תאילנד מאוד ידידותית לילדים ולהורים, הם מאוד שירותיים, עוזרים ואדיבים. הטיסות הן טיסות לילה כך שהילדות ישנו. פעמיים טסנו רגע לפני שהקטנה הייתה בת שנתיים, כך שלא שילמנו עליה טיסות (פעם על אורי כשלירי עוד לא נולדה ופעם על לירי), זה משתלם מאוד.

הבאנו איתנו כירה חשמלית, סיר קטן, כמה קערות וכפיות, עדשים שחורות, אורז (האוכל שהכנתי להן בין כל הפסטות והפיצות שאכלו במלון, שיאכלו קצת מזין). הבאתי בריכה מתנפחת קטנה, מומלץ מאוד, זה לא תופס כמעט מקום ונהדר גם כאמבטיה שלפעמים נוח עם קטנטנים כשיש רק מקלחון, וגם לחוף הים כשרוצים לשבת בצל ושהילדים ישחקו ליד בחול ומים. סט דליים וכפות קנינו שם.
יש שם גם שירותי כביסה נהדרים כך שלא צריך הרבה בגדים, האוכל מצוין וזול.

משחקים שלא תופסים הרבה מקום – משחקי קלפים כמו חלומות, טאקי, חתחתול, דאבל, דמקה וסולמות ונחשים לנסיעות, משחקי טריוויה, דפים וצבעים, מדבקות, חרוזים, חוט ומספריים קטנים. רוב הזמן שיחקנו בחוף אבל לפעמים רוצים הפוגה מהחוף או שיש יום גשום וצריך קצת משחקים לחדר.

בנוסף, ממליצה להביא סיר מתקפל שאפשר להפוך לו את הרגליים ל"כנפיים" כדי לשמש כ-ישבנון, או ישבנון קטן ופשוט. שיהיה לילדים נוח בשירותים במלונות.

לטיסה עצמה: כדאי להביא מזוודת טרולי כדי לשים באזור של הרגליים איפה שהקטנטנים יושבים, ועל זה לבקש במטוס כמה שמיכות ולסדר מיטה לקטנטנים, בטיסה הראשונה לתאילנד דיילת שהכרתי הציעה לנו את זה והביאה לנו את הטרולי שלה וזה הציל אותנו. הבאתי מהבית גם כריות שיהיה לנו נוח להישען ולישון וזה היה מעולה.

לנו אין טאבלט ואין לי רצון שהילדות יהיו זומבי מול המסכים כל הטיסה, אז לפני הטיסה קניתי לכל אחת אמפי 3 של סאנדיסק עם אוזניות נוחות מאליאקספרס, שמתי להן על האמפי מוזיקה שהן אוהבות, סיפורים ופודקאסטים. זה היה להן מאוד נוח ועד עכשיו הן משתמשות באמפי בנסיעות או סתם ככה כשמתחשק להן.

הבאתי חלק מהמשחקים גם למטוס, בעיקר מומלץ להכין קלמר רחב עם מחברת, צבעים מכמה סוגים, מדבקות, דפי אוריגמי, מספריים קטנים, וושי טייפ, סלוטייפ. ומשחקים שלא תופסים הרבה מרחב גם בעת המשחק כמו דאבל ודמקה לנסיעות. רוב הטיסה גם ככה ישנים.

כדאי כמובן להביא נשנושים, אגוזים, פירות יבשים, חטיפי גרנולה, קרקרים.

הדבר הכי חשוב זה להכין את הילדים, לספר להם מראש על שעת הטיסה, אם יש כוונה שישנו במטוס, איך זה יתבצע, מה בדיוק יהיה, איפה צריך את עזרתם, מה עלול לקרות, מה נעשה, איפה תהיה הרבה המתנה, איך יראה המלון, באיזו שפה ידברו האנשים, כמה חשוב שהם יהיו סבלניים. כמה שיותר מידע ווודאות יגייס אותם יותר אליכם ויהיה לכם קל יותר ברגע האמת. לא להאמין כמה שהכנה טובה מנטלית עוזרת להם ולכם.

בתאילנד יש הכל. אנחנו באופן אישי פחות אהבנו את קוסמוי והתאהבנו בקופנגן, אז תמיד חוזרים לשם, אבל אני בטוחה שיש עוד מקומות מופלאים ואנחנו מתכננים לטייל עוד הרבה בעולם.

אחד הבילויים הזוגיים האהובים עלינו, בעצם הבילוי הכי אהוב עלינו, זה חדר בריחה (אסקייפ רום), מבחינתי זה משלב כל מה שנדרש לבילוי טוב. אנחנו משחקים, מעלים אדרנלין, צוחקים, מרגישים כמו בתוך סרט, מפעילים חשיבה והגיון, פעילים וחייבים שיתוף פעולה כדי להצליח. אנחנו ממש טובים בזה כצוות וזה נהדר לזוגיות. מידיי פעם אנחנו גם הולכים לחדרים עם עוד חברים, אך את רוב החדרים אנחנו עושים כזוג. אני וגיא עשינו כ50 חדרים.  

אז הנה הטופ 13 שלנו:

עשיתי הרבה חדרי בריחה (סביב ה50) וכמעט כולם היו מוצלחים כיוון שאני הולכת רק לחדרי בריחה מאוד מומלצים, אז אבחר לפה רק 13 שאהבתי במיוחד ושנדמה לי שכולם עדיין פעילים, היו חדרים שמאוד אהבנו אך כבר נסגרו.

אציין שלי יותר חשוב חידות איכותיות, אני לא אוהבת חדר משימתי (כזה שלא דורש הרבה הגיון ומחשבה ורוב החידות שלו הן פשוט משימות שגם רובוט יכול לפתור), וחידות טובות מבחינתי חשובות יותר מתפאורה ואווירה, אבל בעיקר אני מעריכה חדרים שיודעים לשלב בין חידות ברמה גבוהה לאווירה טובה.

הוליווד 117 בתל אביב – חדר חדש יחסית שלדעתי הכי מוצלח עד כה, רמה אחרת של תפאורה, מומלץ ביותר. חדר ארוך ומורכב, החידות לא קשות אבל יש הרבה חידות והן כיפיות וזורמות, וכמה שאני מעדיפה חידות על פני תפאורה ואווירה, פה התפאורה והאווירה פשוט עוצרות נשימה. מה שכן, הוא לא מתאים לזוג, מינימום 3 באמצע שבוע, מינימום 4 בסוף שבוע. אנחנו היינו שלישייה והיה מדהים.

אחוזת השכן בראשון לציון – חדר בריחה נהדר שמשלב חידות ואווירה, מתאים לזוגות, גם למתחילים וגם למנוסים.

ויקינגים בפתח תקווה – חדר אווירתי חזק מאוד וגם החידות בו מאתגרות, זה חדר עם שחקן ברמה גבוהה מאוד. בעקרון הוא מוגדר למינימום 3, אך הם מאפשרים לזוגות עם נסיון להגיע בתאום מראש.

קיוב בפתח תקווה – גם זה חדר שמוגדר למינימום 3, אך מאפשרים בתאום מראש לזוגות מנוסים, חדר מאתגר ומגניב מאוד. לא למתחילים.

גריז בחולון – חדר שמתאים ללכת עם חברים, אנחנו הלכנו עם עוד זוג חברים והיה ממש כיף. זה לא חדר מאתגר מבחינת חידות, אבל הוא פשוט בילוי כיפי ומצחיק. לפעמים צריך גם משהו כזה.

הארי פוטר ושילוש הגורל בתל אביב – חדר שמתאים למינימום 3, חדר מושקע מאוד מבחינת תפאורה ורמת החידות גבוהה.

מרסר 112 תל אביב – אומנם מדובר בחדר דיי ותיק, אך הוא חדר חידות נהדר לדעתי, וכחובבת חידות אני מוכרחה להכניס אותו לרשימה.

מוטל פנורמה תל אביב – חדר קריפי ומשוגע, אווירתי מאוד. הוא מיועד לגיל 18 ומעלה, הוא מגניב וחווייתי.

אלם סטריט תל אביב – חדר קריפי, ותיק, משלב טוב בין חידות לאווירה. מתאים לזוגות, לא קשה במיוחד.

אלנבי 28 תל אביב – חדר בריחה מדליק לעשות עם עוד זוג, קצת קריפי (אני אוהבת חדרים קריפיים, הלחץ מוסיף לכיף מבחינתי. לא לכולם זה מתאים), חדר ותיק עם שחקן. מתאים גם למתחילים.

חדר בריחה ק.ג.ב בתל אביב – חדר ותיק מאוד, אך אני זוכרת לו חסד נעורים, הוא היה בין החלוצים שלא השתמשו בהרבה מנעולים, השתמשו בשחקן, והיו בו הרבה חידות מגוונות. חדר מצחיק וכיפי. מתאים לכל הרמות.

אווטאר ברמת גן – אמנם תכננתי לכתוב רק 10 וזה כבר ה11, אבל קשה לי לוותר עליו. חדר מאוד אווירתי, משלב חידות ומשימות זורמות ומושקעות.

גוליבר בראשל"צ – הכנסתי לחדרי הבריחה למשפחות, אבל הוא מוצלח גם כחדר בריחה למבוגרים בלי ילדים. חדר מאוד מושקע ומוצלח.

הבילוי הזוגי האהוב עליי ועל גיא זה חדרי בריחה, הילדות יודעות את זה וגם הן הביעו עניין בתחביב שלנו וביקשו להצטרף. לאחרונה החלטנו לקחת אותן גם להתנסות בעניין. הן עוד קצת צעירות לזה כדי ממש ליהנות מהחידות ולא רק מהתפאורה, אז אנחנו לא הולכים להרבה חדרים יחד איתן, אבל היו כמה חדרים שבהחלט הן לקחו חלק ונהנו מזה. לדעתי עדיף לחכות לגיל 6 ומעלה כדי להתחיל, עדיף אפילו גיל 8 ומעלה כדי למצות את החדר (כיוון שאי אפשר לחזור על חדר פעמיים, אם הולכים בגיל צעיר מידיי "מבזבזים" אותו וחבל, זה לא בילוי זול).

אז על מה בכל זאת ממליצה?

חדר בריחה קולינרי "קינוח קטלני" בתל אביב – חדר נהדר ממש עם ילדים! אפשר ללכת הורה וילד, או יותר. במהלך החדר פותרים חידות וגם נהנים מהכנת קאפקייקס צבעוניים ומדליקים שממש מוסיפים לחוויה של הילדים.

גוליבר בראשל"צ – חדר עם תפאורה מדהימה, בחלק אחד אנחנו ענקיים בארץ הגמדים, בחלק אחר אנחנו גמדים בארץ הענקיים, חדר מדהים ומושקע, יש שם חלק אחד קצת מפחיד (רק הצעירה שלי פחדה), לילדות היה מה לעשות בחדר והן הצליחו לקחת חלק גם בחידות.

עמי ותמי בחולון – חדר שהילדות עשו עם סבא וסבתא ואמרו שהיה נהדר. שילוב של חידות ואכילת ממתקים. הבנתי שזה חדר מאוד מושקע ומוצלח.

אלה המומלצים שלי לילדים, יש עוד חדרים מוצלחים לילדים אך אני מחכה שיגדלו עוד קצת, היו חדרים שזה היה מוקדם מידיי ולכן לא יכולה להמליץ עליהם.

קיים פוסט נוסף עם המלצות על חדרי בריחה למבוגרים.

אני אוהבת לקנות חוויות. אחת החוויות שאני אוהבת זה סדנאות פרטיות משפחתיות. זה מגבש, מעצים, מלמד דברים חדשים ונחרט היטב בזיכרון. יש לי כמה המלצות מעולות:

סדנת פורינג במעלה חמישה – סדנה מדהימה שהלכתי עם שלושת הילדות וכולנו נהננו. לירי הייתה בת 3 וחצי, הצעירה ביותר, זה מתאים מהגיל שלה בערך (או לפני עם עזרה), ועד כל גיל כולל קשישים. זו לא סדנה זולה אך היא שווה את המחיר. ליטל המקסימה מקיימת את הסדנה במרפסת ביתה, עם נוף מדהים, אווירה נעימה והמון סבלנות. כל אחד יוצא עם 4 תמונות שעיצב והכין בעצמו. ליטל מלמדת טכניקות שונות וגם נותנת מתכונים והסברים שנוכל לעשות זאת בעצמנו בבית. מה שאני אוהבת ביצירות האלה, זה שבאמת כל אחד מרגיש אומן, לכולם זה יוצא מדהים, אי אפשר לתכנן עד הסוף, כך שאין עניין של "הצליח לי ולא הצליח לי", לכולם מצליח, ותמיד זה מפתיע מה שיוצא בסוף. זה גם נורא כיף ומשחרר, אני לא חושבת שיש מישהו שלא יהנה מזה, וכל תמונה נראית אחרת לגמרי מהאחרת.

סדנת יוגה ערסלים בסטודיו FlyFit ביפו – אחרי שהתנסיתי ביוגה אווירית חשבתי שזה יכול להתאים לכל הבנות שלי, וכך קבעתי לנו שעה של כיף בסטודיו עם דנה המקסימה שהדריכה אותנו. אכן התאים לכולן, גם כשללירי נמאס להקשיב להוראות היא פשוט התנדנדה להנאתה על הערסל. דנה לימדה אותנו המון תרגילים מגוונים ומדליקים, ברמות שונות. ממש ממליצה לנסות, עם המשפחה, עם חברים, מתאים לדעתי לכולם וכל אחד יפעל בהתאם לרמתו. בעקבות ההתנסות החיובית אפילו נרשמתי לחוג טיסו באופן קבוע.

סיור ליקוט – אני אוהבת לקבוע סיורי ליקוט פרטיים לכל המשפחה לכבוד ימי הולדת. אני מזמינה מורה מנוסה בתחום, פעם אחת עשינו בעיקר סביב פטריות (אסור ללקט פטריות בלי מומחה לתחום, הן עלולות להיות רעילות), פעמים אחרות בעיקר ליקטנו צמחים, המורה מלמד איך מזהים את הצמח, מה מיוחד בו, מה טעמו, מה הסגולות שלו, וסיפורי דרך שונים. לאחר שמלקטים, מבשלים יחד ארוחה ממה שליקטנו עם עוד תוספות שהמדריך מביא ואז עושים פיקניק. הכיף שגם אחר כך אפשר ללקט לבד ממה שלמדנו. זו חוויה אדירה, גם טיול בטבע, גם ארוחה מהטבע, כיף גדול ונותן ערכים לילדים, אין כמו לאכול אוכל טרי ובריא ישר מהאדמה. תמיד כיף לחזור על הסדנה הזו, כיוון שלכל עונה יש את הקסם שלה ולכל אזור את הצמחים שנפוצים בו. עשינו את הליקוט האחרון עם נגה פזי (צפונית) ובעבר עם טלאור כהן (דרומית).

סדנה להכנת גבינות בעיזה פזיזה – עיזה פזיזה זו מחלבת בוטיק, עשינו שם סדנה להכנת גבינות כל המשפחה, היה מאוד מהנה ומעניין וגם כיף לבקר שם בחווה ולראות את העיזים החמודות.

סדנת תכשיטים אצל הדסה – את הסדנה הזו עשיתי עם אחותי ואמא שלי וזו אחת הסדנאות המוצלחות בעיניי וגם המחיר היה סביר. יצאנו משם כל אחת עם שני תכשיטים מיוחדים שעיצבנו בעצמנו, וכבר שנים אני משתמשת בהם. סדנה שהיא גם נעימה ומהנה וגם פרקטית.

הסדנא פשוט לעשות – במודיעין – הסדנא זה סטודיו פתוח שניתן להגיע, לבחור את הפרויקט שרוצים להכין ולעבוד במקום לפי ההוראות. אפשר לבחור פרויקט מורכב שדורש נגרות, או יצירה פשוטה יותר. אני הלכתי לשם פעם אחת עם אלה ופעם אחת עם לירי ומאוד נהננו, זמן איכות נהדר של הורה וילד. יש שם מגוון רחב של אפשרויות וצוות נחמד שעוזר. אפשר לבוא כל המשפחה, לבוא רק מבוגרים או הורה וילד, זה מתאים לכולם.

כיד הדמיון במודיעין – ציינתי את המקום הזה גם בפוסט אחר של מקומות בילוי, כיוון שמבחינתי זו אטרקציה לאמצע שבוע, אך זה מקום שמתאים להכניס גם לפה כי זו אחלה סדנה משפחתית. מגיעים לסטודיו כיד הדמיון במודיעין, בוחרים כלי קרמיקה מתוך המגוון האדיר, בוחרים צבעים, צובעים ואחרי שבועיים מקבלים את הכלי היפה אחרי שריפה וגלזורה. ניתן גם לקבוע סדנאות להכנת כלי קרמיקה.

בת יער במשגב דב (ישובי גדרות) – וואוו!! איזו סדנה מדהימה ומיוחדת. קודם כל, מגיעים למרחב קסום, מלא ביצירה מהטבע ובנות יער קסומות, ובו פיה ששמה נועה שמארחת אותנו ומנחה את הסדנה. תוך חיבור, הקשבה, סבלנות, יצירתיות, יוצרים בת יער קסומה. אנחנו עשינו סדנה פרטית של אם ובת (אלה ואני), סתם ככה כי רצינו זמן איכות של יצירה. ניתן לקיים בקבוצות וכך להוזיל עלויות. הסדנה מתאימה גם למבוגרים לבד ויש אצלה חוגים וקייטנות לילדים. אני ממש ממליצה על החוויה הזו להורה וילד, זה מחבר וקסום. סדנה לא זולה, אבל בעיניי שווה את המחיר, אחלה מתנה לחגיגה מיוחדת (בת מצווה למשל). אלה כבר יישמה את מה שלמדה ויצרה בעצמה בנות יער חדשות בבית, וכבר חשבה מה היא רוצה לעשות בסדנה הבאה אצל נועה היקרה.

סדנת נגרות בתל מונד – הלכתי עם אורי לסדנת נגרות הורה וילד אצל שירי גולדשטיין. נתתי לאורי לבחור מראש פרויקט שנבנה מתוך הצעות של שירי, אורי בחרה מדף בצורת אווירון. הייתה חוויה מדהימה, המרחב נעים מאוד, שירי מקסימה, מקצועית, מאפשרת לעבוד באופן עצמאי, סמכה על אורי ופרגנה לה, נדיבה ורואים שהיא נהנית ממה שהיא עושה. אורי ואני ממש נהנינו, גם מהחיבור והעבודה המשותפת של שתינו, גם מהעשייה, גם מהחברה והעזרה של שירי וגם מהתוצאה המהממת. ממליצה בחום. אפשר לעשות אצלה המון דברים יפים. במקביל אלינו היה זוג מקסים שיצר שולחן עם כסאות לבנם הקטן ליום הולדת שנתיים, וזה כל כך מקסים להעניק לילד שלהם רהיט שימושי עם אנרגיה של האהבה שהם יצרו אותו ביחד.

סדנת קרמיקה אצל דפנה זומר במושב גימזו (במרכז, ממש ליד כפר דניאל) – לכבוד יום ההולדת של אלה בחרנו ללכת לסדנת קרמיקה משפחתית. אלה למדה קרמיקה כל שנה שעברה אך חלמה לעבוד על אובניים. סיכמתי עם דפנה מראש שאלה תוכל לעבוד על אובניים ואנחנו נעבוד ביד. דפנה מקסימה, נעימה, חרוצה, עם ידע רב והמון סבלנות, לימדה אותנו מגוון טכניקות עבודה וכל אחד יצא עם כלי מעשה ידיו להתפאר (והילדות אפילו עם כמה כלים), הסטודיו נעים, ההסברים היו ברורים וטובים, לדפנה יש המון אביזרים שהוסיפו ליצירתיות והכיף. אלה כמובטח עבדה על האובניים ואפילו שתי האחיות שלה קיבלו טעימה מעבודה על האובניים. הסדנה ארכה כ3 שעות (סוכם מראש על שעתיים וחצי אבל היה קשה לעצור את הכיף) כולנו נהננו מאוד. אומנם היה קל לי לבחור בדפנה כי הסטודיו שלה ממש קרוב אלינו, אבל אחרי הניסיון, אני יכולה להגיד בביטחון שהיא שווה גם נסיעה ארוכה יותר.

פשוט טבע – טל שחר – סדנה מקסימה ליצירת מוביילים מהטבע. ליאת צוברי המקסימה ממושב טל שחר, מביאה המון אוצרות מהטבע ומלמדת להכין מוביילים עם האוצרות האלה. בסבלנות, אנרגיה טובה, שמחה ורוגע, יוצרים קישוטים מקסימים לבית ולחצר. אנחנו שילבנו בסדנה ארוחת בוקר טעימה בעיזה פזיזה, ביקור אצל העיזים והאכלתם ואז סדנה של שעה וחצי עם ליאת. היא מקיימת סדנאות במקום עצמו (וגם מגיעה למקומות נוספים). היה לנו יום מושלם. כמו כן, ליאת בכל יום שישי מקיימת סדנה פתוחה במקום, כך שאם לא רוצים להזמין סדנה פרטית כמונו, ניתן פשוט להגיע ביום שישי לעיזה פזיזה וליהנות מהיצירות שלה.

אם אתם רוצים עוד פרטים על סדנה ספציפית, טלפונים שלהם, אשמח שתכתבו לי ואשלח לכם. ואם יש לכם הצעות והמלצות בשבילי לסדנאות נוספות, אני תמיד שמחה לקבל.

לונה פארק – אני לא אוהבת מקומות עמוסים ורועשים, הלונה פארק פתוח רק בשבתות וחופשות כך שאף פעם לא ריק שם כמו שאני אוהבת, עם זאת, אני ממליצה מאוד! אני מצליחה למצוא זמן סביר להגיע לשם בשבתות בין חגים, ולמרות העומס החושי, זה מקום שאנחנו ממש אוהבים לבקר בו. יש בו המון מתקנים שמתאימים לקטנטנים וילדים צעירים (לעומת הסופרלנד, גם שם היינו ושם אומנם מסודר מאוד יפה, אבל הרבה פחות מתאים לצעירים והרבה יותר מקפידים על גובה). בלונה פארק יש באמת מגוון ענק שמתאים לילדים צעירים בגילאים של הבנות שלי, ואפילו לגיל צעיר יותר ובחלק מהמתקנים לא מקפידים על הגובה (מה שלא מסוכן כמובן). חוויה מטורפת שהבנות שלי תמיד שמחות לחזור לשם. כמובן ממליצה להיערך עם אוכל ושתייה מהבית, האופציות שם לא מזינות, לא מגוונות ויקרות.

קיפצובה – פארק מקסים, יש בו גם מתקנים בסגנון לונה פארק (רכבת הרים, מכוניות מתנגשות, סירות מתנגשות, כסאות מעופפים ועוד), יש בו מתחם סגור עם מתקנים ומשחקים שונים, מתחם בסגנון ג'ימבורי, טרמפולינות מתנפחות, אזור של משחקי וידאו ועוד… כיוון שפתוח בשישי, שבת וחופשות, אני ממליצה להגיע בשישי בבוקר, מניסיון עבר היה ריק יחסית, העומס משפיע מאוד על החוויה.

חוות הזיתים אלאדין בכפר רות – חוות זיתים מקסימה ליד מודיעין, עושים שם סיורים מודרכים במהלכם לומדים על גידול זיתים, מסיק, הפקת שמן זית (רואים בבית הבד איך מפיקים שמן זית), מאכילים תרנגולות, לומדים על קומפוסט ותולעי קומפוסט, צמחי מרפא, טוחנים חיטה לקמח ועושים פעילות אחת בין הפעילויות לפי העונה: שותלים צמח, רואים איך מכינים סבון, מוסקים זיתים שלוקחים הביתה (הפעילות הכי מומלצת בעיניי היא המסיק), לאחר מכן מכינים פיתות מעולות בטאבון ויושבים לאכול ולשתות כוס תה במאהל בסגנון בדואי שנמצא במקום. גם המבוגרים משלמים ונהנים וגם הם מקבלים פיתה בטאבון. הסיורים שם נערכים רק בימי שישי, שבת וחופשים ויש לתאם הגעה מראש.

סקיי ג'אמפ בנמל תל אביב – פארק טרמפולינות נהדר, מתוחזק היטב ואטרקטיבי, גם לילדים וגם למבוגרים. אנחנו מאוד אוהבות לבלות בנמל תל אביב וכמעט תמיד ביקור שם ישולב בסקיי ג'אמפ, הסקיי ג'אמפ זה פארק טרמפולינות סגור, עם קירות טיפוס ומתחם נינג'ה, אחד הדברים שאני אוהבת שם זה שבאמת נקי, ניתן לקפוץ רק עם גרביים של המקום (קונים שם או שמביאים מפעמים קודמות), הצוות שם תמיד נחמד ואדיב, קירות הטיפוס מדליקים ומתאימים לכל גיל. אני גם משלמת על עצמי וקופצת ומטפסת עם הילדות. הם כל הזמן מחדשים את מתחם הנינג'ה ומשנים אותו. המקום פתוח באמצע השבוע בכל יום מ11, מה שמאפשר לנו לבוא באמצע השבוע וליהנות ממתחם ריק ופנוי רק לרשותינו (בסופ"שים עמוס ורועש, שמים מוזיקה מאוד חזקה, לנו זה פחות מתאים).
אם אתם כבר שם, מומלץ לשלב את זה בביקור בקולנוע התלת מימד שיש ממול, זו אטרקציה של כמה דקות שהילדות מאוד נהנו ממנה, ובאותו מקום ילדים קטנים גם יכולים לשכור טרקטורונים ולרכב עליהם בדק הגדול של הנמל, זה פחות מתאים לסגנון שלי, אבל הילדות מאוד רצו וכיוון שהיה אמצע שבוע והמתחם ריק זרמתי איתן, וזו הייתה חוויה ממש כיפית ומדליקה עבורן לנהוג ברחבה מול הים.

קטיף אגרונן גדרה – יש הרבה מקומות לקטיף, אני אוהבת במיוחד את אגרונן. קוטפים שם תותי עץ שגדלים באדניות גבוהות, תותי עץ לבנים, שחורים, תות פקיסטני/אפגני (ארוך), פטל, פיטנגו. יש שם בימבות, מרחבי משחק שונים, הרבה צל. לרוב פתוח רק בסופי שבוע, מידיי פעם פותחים לחינוך הביתי באמצע השבוע. אני מאוד אוהבת לבקר שם ביום שישי בבוקר, אז יחסית פנוי.

מקלט הקופים ביער בן שמן – ממש ליד הבית שלנו נמצא מקלט הקופים, המקום מעבר לכך שהוא פתוח למבקרים, הוא קודם כל מקלט להצלת קופים ולכן אני אוהבת אותו, הוא שם את החיות במרכז, לפני המבקרים. האזור של שיקום הקופים סגור למבקרים, הקופים שאנחנו רואים בכלובים אלה קופים ששוקמו ולא יכולים להסתדר לבד בטבע (את מי שאפשר מטיסים לשמורות טבע), לכן הם בכלובים ומקבלים את הטיפול הטוב ביותר עבורם. אני מכירה באופן אישי את תמר המנהלת הנהדרת שבאמת דואגת לקופים. לעתים המקום נראה למבקרים מוזנח, אך לקופים מתאים הטבע הפראי בכלובים שלהם ומשקיעים את מירב הכסף בשיקום הקופים. יש כמה כלובים מעניינים של קופים ויש גם אזור של קופים משוחררים שזו חוויה מדליקה. מלבד זאת, יש מתחם עם מתקני ספורט אתגרי ממש נחמד (היה סגור בקורונה ואני מקווה שנפתח) ויש את האפריכיף שזה מתחם של ג'ימבורי ענק ומדליק. בנוסף, יש גם אמו חמוד שאוהב ליטופים. אני חושבת שמלבד הכיף שחווים שם, שווה לבוא כדי לתמוך כלכלית בעסק הזה שעושה עבודת קודש ומשקם קופים שהגיעו ממעבדות ניסויים, הוחזקו בשבי באופן פרטי ולא חוקי, או הוזנחו בפינות חי.

חוות שלם פארק אריאל שרון – מתחם מקסים עם מתקני עץ גדולים, אומגה, מגלשה ענקית ועוד, הפארק מטופח ויפה, עם אגם גדול ושבילי טיול. ממליצה על ביקור שם.

כיד הדמיון במודיעין – מקום שאנחנו אוהבות לבקר בו. זו בעצם סדנת צביעת קרמיקה. מגיעים למקום (כדאי לתאם מראש, פתוח גם באמצע השבוע), בוחרים כלי ממבחר ענק של כלים, על כל כלי רשום המחיר כולל צביעה ושריפה, בוחרים צבעים שמקבלים על פלטה וצובעים. לאחר מכן משאירים את מה שצבענו לשבועיים ואז באים לקחת. נעים שם מאוד והצוות נחמד ואדיב.

באולינג – כן המקום הותיק שזכור לכולנו כילדים. אפילו לא צריך כבר את הנעליים המשומשות. באים, משחקים, מתחרים ונהנים. אנחנו משלבים עם משחק במשחקי וידאו שבמקום (אנחנו הולכות לבאולינג במודיעין, אבל הוא דיי מלוכלך ואין לי המלצה מיוחדת על המקום). מה שאני אוהבת במשחקי וידאו זה שאני נותנת לכל אחת כמות מסוימת של אסימונים, והן עושות את השיקול שלהן על מה הן מוציאות, מה מוציא להן הכי הרבה כרטיסים וממה הן הכי נהנות. מדהים לראות איך בת ה3 וחצי מחושבת ובודקת על מה מוציאה, מחליטה אם מתאים לה לעשות 3 מתקנים של אסימון אחד או מתקן אחד של 3, ועושה שיקול דעת בבחירות שלה בהתאם.

כדור פורח תל אביב – חוויה מדליקה בפארק גני יהושע בתל אביב. אומנם זה לא כדור פורח אמיתי עם אש שנע בחופשיות בשמיים, אלא כדור שמחובר בכבל, עולה ויורד ומדובר בחוויה קצרה (ולא זולה ביחס לזמן), אך זו ממש חוויה כיפית ומיוחדת ותצפית יפה על העיר. יש אפשרות לרכוש כרטיס משולב לסרט תלת מימד, הילדות שלי אהבו אך מזהירה שזה עושה בחילה למי שרגיש. אפשר לשלב את האטרקציה עם פיקניק בפארק ומשחקים במתקני עץ של פארק גני יהושע ואולי אפילו נסיעה ברכבת לתחנת האוניברסיטה הסמוכה, שנסיעה ברכבת זו אטרקציה בפני עצמה עבור הילדים.

עיזה פזיזה בטל שחר – מחלבת בוטיק עם מרכז מבקרים. אפשר לבוא לראות את העיזים, הכי כיף כשיש גם גדיים (הם לא מפרידים אותם מהאמהות). אנחנו גם ראינו שם המלטה, שזו חוויה בפני עצמה. במקום יש בית קפה מדליק שאפשר לבחור פלטת גבינות ועוד כמה מאכלים ולשתות קפה טעים, אפשר לקנות גם גבינות ומוצרים נוספים הביתה. כמו כן במקום יש גם סדנאות להכנת גבינות, צריך לתאם סדנא מראש.

החלקה על הקרח בהיכל הקרח בחולון – אטרקציה שווה ביותר, הופתעתי לטובה. הגענו ביום שישי אחר הצהריים, צריך להזמין מקום מראש וחשוב להגיע כחצי שעה לפני התור שנקבע כדי לקחת נעליים, קסדות, לשים את הדברים בלוקר וכו'… מכניסים את כולם יחד בשעה שהוזמנה ולכן אם מאחרים זה על חשבון זמן החלקה וחבל. לילדים יש אפשרות לכלבי ים שהם יכולים לשבת עליהם או להחליק כשהם מחזיקים בהם (או גם וגם, מי שלא רוצה להחליק בעצמו- יושב וילד אחר שזקוק לתמיכה בהחלקה דוחף אותו). אני באופן אישי מאוד נהניתי, נזכרתי שהחלקתי כילדה ומסתבר שזה דומה לרכיבת אופניים – משהו שהגוף זוכר איך לעשות. ילדה אחת שלי ישבה על כלב ים, אחת אחרת החליקה כשהיא מחזיקה בכלב ים ועוד ילדה החליקה איתי יד ביד או לבד. בשלב מסוים שתי הגדולות החליקו בלי יד ובלי כלב ים, נפלו דיי הרבה אבל גם ממש נהנו והשתפרו בזה מרגע לרגע. הן לא רצו ללכת והבטחתי להן שנבוא שוב. המקום מתוחזק יפה לתחושתי, הצוות היה מקסים ואדיב, לא היה עמוס מידיי, ולמרות הפחד והתחושה שכל רגע תקרה תאונה על מגרש ההחלקה, זה לא קורה וכולם יצאו בשלום. ליד יש קיר טיפוס מדהים שנקרא רוקיז, אפשר לשלב, אבל אנחנו לא שילבנו כי לא רציתי להעמיס בחוויות. נלך לרוקיז בפעם אחרת. חוץ מזה, יש ליד את פארק פרס שיש בו מדשאות וגן שעשועים.

הדבר שאני הכי טובה בו זה להיות אמא.

אני שומעת שהרבה מופתעים מכך שאני אומרת את זה, כאילו הורות חייבת להיות מלווה בביקורת עצמית ורגשות אשם.

אני לא אומרת את זה מתוך התנשאות או מחשבה שאני טובה מאחרים, אני משווה רק לעצמי, לצרכים של הילדות שלי, לצרכים שלי, לחלומות שלי, לציפיות שלי, אני מרגישה שאני מגשימה אותם.
אני מרגישה שזה הקיום שלי, הייעוד שלי, וכמו שיש אנשים שעובדים במשרד עורכי דין וטוענים שהם עורכי דין מעולים כשמאחוריהם רזומה מרשים, ויש אנשים שעובדים בקונדיטוריה וטוענים שהם אופים מעולים וגם הריח מרמז על כך, גם אני, אמא במשרה מלאה אומרת ומתוודה שאני אמא מעולה. בעריכת דין ואפיה פחות יש לי מושג, אבל בהורות אני מרגישה שיש לי הרבה מושג או בעיקר הרבה אינטואיציה והקשבה פנימית. וגם פה העובדות מוכיחות ומרמזות על כך שאני אמא מעולה כשרואים אותי ואת בנותיי, בעיקר כשאני רואה את התוצאות יומיום.

זה לא שאין לי אתגרים בהורות, בכל עבודה יש אתגרים, זה לא שאין לי טעויות (ותודה לאל שיש, איך הבנות שלי היו לומדות שזה בסדר לטעות גם לפעמים, ושאפשר לתקן), זה לא שאני אף פעם לא כועסת ומתעצבנת (וגם פה תודה לאל שאני יכולה כך להבין את הבנות שלי כשהן עצבניות, אני יכולה לשמש עבורן דוגמה לאיך ניתן לבטא כעס, וגם להראות להן שאני אנושית ושלא יהיה להן מודל לא סביר כמו אדם שלעולם לא כועס. הן גם יודעות שכשאמא כועסת היא אוהבת), אבל למרות כל זה ובזכות כל זה, אני אמא מעולה. אני גורמת לילדות שלי להרגיש הכי אהובות, הכי בטוחות, הכי משמעותיות בעולם. אני נותנת להן כלים לחיים, אני שמחה איתן והן שמחות איתי. אני נותנת להן קרקע יציבה ובריאה וגם הבאתי להן אבא נפלא שעונה לנו על הרבה צרכים. אני יודעת שאני מספקת להן כל מה שהן צריכות והכי טוב שאני יכולה.

וכדי להיות אמא מעולה או הורה מעולה לא חייבים להיות ההורה שאני, כמו שאני לא מעולה כמו הורים אחרים מעולים שאני מכירה. כל אחד בדרכו שלו. זו אני.

מותר להגיד את זה בקול – אני הורה מעולה! היקום שומע ומהדהד את זה. תרימו לעצמכם.

עוד מתכון קל קל קל, מזין, טעים, נוח לנסיעות. אני יודעת שרובכם מעקמים פרצוף למילה כוסמת, אבל באמת שבפנקייק הזה זה טעים, ומה אכפת לכם לנסות? מקסימום הילדים יאהבו, יש לכוסמת אחלה ערכים תזונתיים.
מצרכים: קמח כוסמת ירוקה (בערך חצי כוס), כף קמח טפיוקה, מים, מלח, קצת שמן זית לטיגון. אין לי כמויות מדוייקות של מים, זה צריך להיות בלילה דיי נוזלית.
מחממים קצת שמן במחבת, יוצקים שלוליות מהבלילה, מטגנים צד אחד עד שמזהיב, הופכים, מטגנים צד שני, מוציאים לנייר סופג. כך עם כל הבלילה. אפשר לעשות את זה מלוח יותר או פחות, מאוד טעים למרוח על זה חמאת בוטנים טבעית (של B&D), או שקדיה. אפשר גם להכין בגרסה מתוקה עם בננה מעוכה ומייפל או קצת סוכר. הבנות שלי מעדיפות בגרסה המלוחה, והן אוכלות את זה ככה בלי כלום.
עוד אופציה זה להכין את זה דק וגדול, בגודל של מחבת, ואז זה משמש כמו טורטיה שניתן למרוח ולמלא את זה בירקות, לגלגל ולאכול. בתאבון!