חדרי בריחה – המלצות

אחד הבילויים הזוגיים האהובים עלינו, בעצם הבילוי הכי אהוב עלינו, זה חדר בריחה (אסקייפ רום), מבחינתי זה משלב כל מה שנדרש לבילוי טוב. אנחנו משחקים, מעלים אדרנלין, צוחקים, מרגישים כמו בתוך סרט, מפעילים חשיבה והגיון, פעילים וחייבים שיתוף פעולה כדי להצליח. אנחנו ממש טובים בזה כצוות וזה נהדר לזוגיות. מידיי פעם אנחנו גם הולכים לחדרים עם עוד חברים, אך את רוב החדרים אנחנו עושים כזוג. אני וגיא עשינו כ50 חדרים.  

אז הנה הטופ 13 שלנו:

עשיתי הרבה חדרי בריחה (סביב ה50) וכמעט כולם היו מוצלחים כיוון שאני הולכת רק לחדרי בריחה מאוד מומלצים, אז אבחר לפה רק 13 שאהבתי במיוחד ושנדמה לי שכולם עדיין פעילים, היו חדרים שמאוד אהבנו אך כבר נסגרו.

אציין שלי יותר חשוב חידות איכותיות, אני לא אוהבת חדר משימתי (כזה שלא דורש הרבה הגיון ומחשבה ורוב החידות שלו הן פשוט משימות שגם רובוט יכול לפתור), וחידות טובות מבחינתי חשובות יותר מתפאורה ואווירה, אבל בעיקר אני מעריכה חדרים שיודעים לשלב בין חידות ברמה גבוהה לאווירה טובה.

הוליווד 117 בתל אביב – חדר חדש יחסית שלדעתי הכי מוצלח עד כה, רמה אחרת של תפאורה, מומלץ ביותר. חדר ארוך ומורכב, החידות לא קשות אבל יש הרבה חידות והן כיפיות וזורמות, וכמה שאני מעדיפה חידות על פני תפאורה ואווירה, פה התפאורה והאווירה פשוט עוצרות נשימה. מה שכן, הוא לא מתאים לזוג, מינימום 3 באמצע שבוע, מינימום 4 בסוף שבוע. אנחנו היינו שלישייה והיה מדהים.

אחוזת השכן בראשון לציון – חדר בריחה נהדר שמשלב חידות ואווירה, מתאים לזוגות, גם למתחילים וגם למנוסים.

ויקינגים בפתח תקווה – חדר אווירתי חזק מאוד וגם החידות בו מאתגרות, זה חדר עם שחקן ברמה גבוהה מאוד. בעקרון הוא מוגדר למינימום 3, אך הם מאפשרים לזוגות עם נסיון להגיע בתאום מראש.

קיוב בפתח תקווה – גם זה חדר שמוגדר למינימום 3, אך מאפשרים בתאום מראש לזוגות מנוסים, חדר מאתגר ומגניב מאוד. לא למתחילים.

גריז בחולון – חדר שמתאים ללכת עם חברים, אנחנו הלכנו עם עוד זוג חברים והיה ממש כיף. זה לא חדר מאתגר מבחינת חידות, אבל הוא פשוט בילוי כיפי ומצחיק. לפעמים צריך גם משהו כזה.

הארי פוטר ושילוש הגורל בתל אביב – חדר שמתאים למינימום 3, חדר מושקע מאוד מבחינת תפאורה ורמת החידות גבוהה.

מרסר 112 תל אביב – אומנם מדובר בחדר דיי ותיק, אך הוא חדר חידות נהדר לדעתי, וכחובבת חידות אני מוכרחה להכניס אותו לרשימה.

מוטל פנורמה תל אביב – חדר קריפי ומשוגע, אווירתי מאוד. הוא מיועד לגיל 18 ומעלה, הוא מגניב וחווייתי.

אלם סטריט תל אביב – חדר קריפי, ותיק, משלב טוב בין חידות לאווירה. מתאים לזוגות, לא קשה במיוחד.

אלנבי 28 תל אביב – חדר בריחה מדליק לעשות עם עוד זוג, קצת קריפי (אני אוהבת חדרים קריפיים, הלחץ מוסיף לכיף מבחינתי. לא לכולם זה מתאים), חדר ותיק עם שחקן. מתאים גם למתחילים.

חדר בריחה ק.ג.ב בתל אביב – חדר ותיק מאוד, אך אני זוכרת לו חסד נעורים, הוא היה בין החלוצים שלא השתמשו בהרבה מנעולים, השתמשו בשחקן, והיו בו הרבה חידות מגוונות. חדר מצחיק וכיפי. מתאים לכל הרמות.

אווטאר ברמת גן – אמנם תכננתי לכתוב רק 10 וזה כבר ה11, אבל קשה לי לוותר עליו. חדר מאוד אווירתי, משלב חידות ומשימות זורמות ומושקעות.

גוליבר בראשל"צ – הכנסתי לחדרי הבריחה למשפחות, אבל הוא מוצלח גם כחדר בריחה למבוגרים בלי ילדים. חדר מאוד מושקע ומוצלח.

סדנאות פרטיות לכל המשפחה

אני אוהבת לקנות חוויות. אחת החוויות שאני אוהבת זה סדנאות פרטיות משפחתיות. זה מגבש, מעצים, מלמד דברים חדשים ונחרט היטב בזיכרון. יש לי כמה המלצות מעולות:

סדנת פורינג במעלה חמישה – סדנה מדהימה שהלכתי עם שלושת הילדות וכולנו נהננו. לירי הייתה בת 3 וחצי, הצעירה ביותר, זה מתאים מהגיל שלה בערך (או לפני עם עזרה), ועד כל גיל כולל קשישים. זו לא סדנה זולה אך היא שווה את המחיר. ליטל המקסימה מקיימת את הסדנה במרפסת ביתה, עם נוף מדהים, אווירה נעימה והמון סבלנות. כל אחד יוצא עם 4 תמונות שעיצב והכין בעצמו. ליטל מלמדת טכניקות שונות וגם נותנת מתכונים והסברים שנוכל לעשות זאת בעצמנו בבית. מה שאני אוהבת ביצירות האלה, זה שבאמת כל אחד מרגיש אומן, לכולם זה יוצא מדהים, אי אפשר לתכנן עד הסוף, כך שאין עניין של "הצליח לי ולא הצליח לי", לכולם מצליח, ותמיד זה מפתיע מה שיוצא בסוף. זה גם נורא כיף ומשחרר, אני לא חושבת שיש מישהו שלא יהנה מזה, וכל תמונה נראית אחרת לגמרי מהאחרת.

סדנת יוגה ערסלים בסטודיו FlyFit ביפו – אחרי שהתנסיתי ביוגה אווירית חשבתי שזה יכול להתאים לכל הבנות שלי, וכך קבעתי לנו שעה של כיף בסטודיו עם דנה המקסימה שהדריכה אותנו. אכן התאים לכולן, גם כשללירי נמאס להקשיב להוראות היא פשוט התנדנדה להנאתה על הערסל. דנה לימדה אותנו המון תרגילים מגוונים ומדליקים, ברמות שונות. ממש ממליצה לנסות, עם המשפחה, עם חברים, מתאים לדעתי לכולם וכל אחד יפעל בהתאם לרמתו. בעקבות ההתנסות החיובית אפילו נרשמתי לחוג טיסו באופן קבוע.

סיור ליקוט – אני אוהבת לקבוע סיורי ליקוט פרטיים לכל המשפחה לכבוד ימי הולדת. אני מזמינה מורה מנוסה בתחום, פעם אחת עשינו בעיקר סביב פטריות (אסור ללקט פטריות בלי מומחה לתחום, הן עלולות להיות רעילות), פעמים אחרות בעיקר ליקטנו צמחים, המורה מלמד איך מזהים את הצמח, מה מיוחד בו, מה טעמו, מה הסגולות שלו, וסיפורי דרך שונים. לאחר שמלקטים, מבשלים יחד ארוחה ממה שליקטנו עם עוד תוספות שהמדריך מביא ואז עושים פיקניק. הכיף שגם אחר כך אפשר ללקט לבד ממה שלמדנו. זו חוויה אדירה, גם טיול בטבע, גם ארוחה מהטבע, כיף גדול ונותן ערכים לילדים, אין כמו לאכול אוכל טרי ובריא ישר מהאדמה. תמיד כיף לחזור על הסדנה הזו, כיוון שלכל עונה יש את הקסם שלה ולכל אזור את הצמחים שנפוצים בו. עשינו את הליקוט האחרון עם נגה פזי (צפונית) ובעבר עם טלאור כהן (דרומית).

סדנה להכנת גבינות בעיזה פזיזה – עיזה פזיזה זו מחלבת בוטיק, עשינו שם סדנה להכנת גבינות כל המשפחה, היה מאוד מהנה ומעניין וגם כיף לבקר שם בחווה ולראות את העיזים החמודות.

סדנת תכשיטים אצל הדסה – את הסדנה הזו עשיתי עם אחותי ואמא שלי וזו אחת הסדנאות המוצלחות בעיניי וגם המחיר היה סביר. יצאנו משם כל אחת עם שני תכשיטים מיוחדים שעיצבנו בעצמנו, וכבר שנים אני משתמשת בהם. סדנה שהיא גם נעימה ומהנה וגם פרקטית.

הסדנא פשוט לעשות – במודיעין – הסדנא זה סטודיו פתוח שניתן להגיע, לבחור את הפרויקט שרוצים להכין ולעבוד במקום לפי ההוראות. אפשר לבחור פרויקט מורכב שדורש נגרות, או יצירה פשוטה יותר. אני הלכתי לשם פעם אחת עם אלה ופעם אחת עם לירי ומאוד נהננו, זמן איכות נהדר של הורה וילד. יש שם מגוון רחב של אפשרויות וצוות נחמד שעוזר. אפשר לבוא כל המשפחה, לבוא רק מבוגרים או הורה וילד, זה מתאים לכולם.

כיד הדמיון במודיעין – ציינתי את המקום הזה גם בפוסט אחר של מקומות בילוי, כיוון שמבחינתי זו אטרקציה לאמצע שבוע, אך זה מקום שמתאים להכניס גם לפה כי זו אחלה סדנה משפחתית. מגיעים לסטודיו כיד הדמיון במודיעין, בוחרים כלי קרמיקה מתוך המגוון האדיר, בוחרים צבעים, צובעים ואחרי שבועיים מקבלים את הכלי היפה אחרי שריפה וגלזורה. ניתן גם לקבוע סדנאות להכנת כלי קרמיקה.

בת יער במשגב דב (ישובי גדרות) – וואוו!! איזו סדנה מדהימה ומיוחדת. קודם כל, מגיעים למרחב קסום, מלא ביצירה מהטבע ובנות יער קסומות, ובו פיה ששמה נועה שמארחת אותנו ומנחה את הסדנה. תוך חיבור, הקשבה, סבלנות, יצירתיות, יוצרים בת יער קסומה. אנחנו עשינו סדנה פרטית של אם ובת (אלה ואני), סתם ככה כי רצינו זמן איכות של יצירה. ניתן לקיים בקבוצות וכך להוזיל עלויות. הסדנה מתאימה גם למבוגרים לבד ויש אצלה חוגים וקייטנות לילדים. אני ממש ממליצה על החוויה הזו להורה וילד, זה מחבר וקסום. סדנה לא זולה, אבל בעיניי שווה את המחיר, אחלה מתנה לחגיגה מיוחדת (בת מצווה למשל). אלה כבר יישמה את מה שלמדה ויצרה בעצמה בנות יער חדשות בבית, וכבר חשבה מה היא רוצה לעשות בסדנה הבאה אצל נועה היקרה.

סדנת נגרות בתל מונד – הלכתי עם אורי לסדנת נגרות הורה וילד אצל שירי גולדשטיין. נתתי לאורי לבחור מראש פרויקט שנבנה מתוך הצעות של שירי, אורי בחרה מדף בצורת אווירון. הייתה חוויה מדהימה, המרחב נעים מאוד, שירי מקסימה, מקצועית, מאפשרת לעבוד באופן עצמאי, סמכה על אורי ופרגנה לה, נדיבה ורואים שהיא נהנית ממה שהיא עושה. אורי ואני ממש נהנינו, גם מהחיבור והעבודה המשותפת של שתינו, גם מהעשייה, גם מהחברה והעזרה של שירי וגם מהתוצאה המהממת. ממליצה בחום. אפשר לעשות אצלה המון דברים יפים. במקביל אלינו היה זוג מקסים שיצר שולחן עם כסאות לבנם הקטן ליום הולדת שנתיים, וזה כל כך מקסים להעניק לילד שלהם רהיט שימושי עם אנרגיה של האהבה שהם יצרו אותו ביחד.

סדנת קרמיקה אצל דפנה זומר במושב גימזו (במרכז, ממש ליד כפר דניאל) – לכבוד יום ההולדת של אלה בחרנו ללכת לסדנת קרמיקה משפחתית. אלה למדה קרמיקה כל שנה שעברה אך חלמה לעבוד על אובניים. סיכמתי עם דפנה מראש שאלה תוכל לעבוד על אובניים ואנחנו נעבוד ביד. דפנה מקסימה, נעימה, חרוצה, עם ידע רב והמון סבלנות, לימדה אותנו מגוון טכניקות עבודה וכל אחד יצא עם כלי מעשה ידיו להתפאר (והילדות אפילו עם כמה כלים), הסטודיו נעים, ההסברים היו ברורים וטובים, לדפנה יש המון אביזרים שהוסיפו ליצירתיות והכיף. אלה כמובטח עבדה על האובניים ואפילו שתי האחיות שלה קיבלו טעימה מעבודה על האובניים. הסדנה ארכה כ3 שעות (סוכם מראש על שעתיים וחצי אבל היה קשה לעצור את הכיף) כולנו נהננו מאוד. אומנם היה קל לי לבחור בדפנה כי הסטודיו שלה ממש קרוב אלינו, אבל אחרי הניסיון, אני יכולה להגיד בביטחון שהיא שווה גם נסיעה ארוכה יותר.

פשוט טבע – טל שחר – סדנה מקסימה ליצירת מוביילים מהטבע. ליאת צוברי המקסימה ממושב טל שחר, מביאה המון אוצרות מהטבע ומלמדת להכין מוביילים עם האוצרות האלה. בסבלנות, אנרגיה טובה, שמחה ורוגע, יוצרים קישוטים מקסימים לבית ולחצר. אנחנו שילבנו בסדנה ארוחת בוקר טעימה בעיזה פזיזה, ביקור אצל העיזים והאכלתם ואז סדנה של שעה וחצי עם ליאת. היא מקיימת סדנאות במקום עצמו (וגם מגיעה למקומות נוספים). היה לנו יום מושלם. כמו כן, ליאת בכל יום שישי מקיימת סדנה פתוחה במקום, כך שאם לא רוצים להזמין סדנה פרטית כמונו, ניתן פשוט להגיע ביום שישי לעיזה פזיזה וליהנות מהיצירות שלה.

אם אתם רוצים עוד פרטים על סדנה ספציפית, טלפונים שלהם, אשמח שתכתבו לי ואשלח לכם. ואם יש לכם הצעות והמלצות בשבילי לסדנאות נוספות, אני תמיד שמחה לקבל.

חומרי יצירה שכדאי שיהיו בכל בית

זוהי רשימה שלדעתי מומלץ שתהיה בבית, כדי לאפשר מגוון רחב של פעילויות יצירה. אני מאוד אוהבת יצירה וכך גם בנותיי. הרשימה הזו היא של חומרים בסיסיים, יש לנו עוד המון חומרים וערכות יותר מורכבות שבהמשך אמליץ על חלקם. אבל זה בסיס שלדעתי ממש מספק:

מנקה מקטרות – חומר יצירה שאני מאוד אוהבת לעבוד איתו, ובעיקר לתת לילדות להמציא איתו דברים. מנקי המקטרות הם צבעוניים וכיוון שיש להם חוט מתכת באמצע, מאוד נוח לעבוד איתם. אנחנו מכינים בעזרתם בובות קטנות, פרחים, צמות, כדורים קטנים, תסרוקות בשיער, משתמשים בהם כחוט להשחלת חרוזים, יוצרים תכשיטים, קושרים באמצעותם דברים שונים, יוצרים צורות וקישוטים, משחקי השחלות ועוד. אפשר לעשות איתם באמת המון דברים.

דפים צבעוניים – לגזירה, הדבקה, קיפול, ציור ועוד.

בריסטולים לבנים וצבעוניים.

דפי אוריגמי – אצלנו מאוד אוהבים לעשות אוריגמי, ממליצה על הסרטונים של רומיגמי שמסבירה בצורה ברורה ונוחה, אפשר גם להזמין מהאתר שלה דפים מהממים.

דבקים שונים – דבק פלסטי, דבק סטיק, דבק יו נוזלי, דבק חם עם אקדח דבק (עבור ההורים). סלוטיים, מסקינגטייפ נייר.

צבעים – טושים, צבעי פסטל (פנדה), גירים, צבעי מים, גואש, צבעי ידיים, טושטושים, צבעי אקריליק, טוש אקרילי.

מספריים – גם איכותיות שניתן לגזור איתם בד, וגם פשוטות ונוחות לילדים. כדאי כמה, למספריים יש נטייה להעלם.

נייר קרפ – אנחנו עושות איתו קישוטים, הדבקות, פרחים.

דפי לבד בצבעים שונים – אנחנו תופרות אותם, גוזרות, מדביקות, מלבדות עליהם, מכינות תחפושות, רוקמות עליהם, ועוד.

דפי סול צבעוניים – להכנת מסיכות, גזירה והדבקה (מאוד נעים לגזור אותם).

עיניים זזות בגדלים שונים.

פלסטלינה – ניתן למרוח על בריסטול כציור ועל זה למרוח דבק פלסטי וניתן לפסל ממנה המון דברים.

קישוטים קטנים מסול ומעץ להדבקה, מגיע בחבילות.

מדבקות – מכל הסוגים.

שקפים – משמש אותי במשחקי בריחה שאני עושה להן, או ביצירות שונות כמו ויטראז' לחלון.

חרוזים – מכל הסוגים והגדלים.

חוטים – חוטי כותנה (קצת יותר עבים מחוטי רקמה ומאוד נוחים להכנת צמידי חוטים), חוטי רקמה אם הם כבר בגיל שניתן לרקום, חוטי צמר בעוביים שונים, חוטי טריקו, חוט שפגט, חוט דייגים.

פונפונים.

חימר קל – יש לו עוד שמות בשוק, זה בצק רך ונעים לעבודה, שכשהוא מתייבש הוא נשאר בצורה שהכנו, אפשר לעשות איתו כדורים קפיציים או יצירות שונות.

פופונים ספוגים ליצירה – אוסיף תמונה כי השם לא ברור, אבל הילדות שלי בונות מזה דברים מדהימים. יש כאלה גם בצורות כמו במבה, וגם ארוכים. ממש ממליצה.

פאייטים – לקישוט והדבקה.

דס – מזכיר חימר, אבל אין צורך בתנור בייבוש.

מקלות ארטיק, מקלות רופא, מקלות גפרורים צבעוניים – לבנייה, הדבקה ועוד שלל שימושים.

מכחולים במגוון גדלים.

וושי טייפ צבעוניים.

לוחות עץ.

אלה הדברים שלדעתי כדאי שיהיו בכל בית. לנו יש ארון יצירה מלא בחומרים ונגיש באופן חופשי לילדות.

אתם לא מוכרחים להיות יצירתיים בשביל לעשות בזה שימוש, למעשה אתם לא צריכים ליזום בכלל פעילות עם זה, כל מה שאתם צריכים זה בכל פעם שאתם רוצים לעודד יצירה, או שהילדים רוצים ליצור, אתם בוחרים כמה מהחומרים (לא כדאי יותר מידיי, שלא יווצר עומס חושי), ומניחים להם בכלים על השולחן. הם כבר ימצאו מה לעשות עם זה, הם יותר יצירתיים מאיתנו. אין צורך לכוון ולהגיד מה נכון או לא נכון, הם יגלו את זה לבד.

כל כך הרבה פעמים בלי לשים לב ניסיתי לכוון את בנותיי לכיוון מסוים שדמיינתי, וכשהן לא התייחסו להכוונה שלי הן יצרו דברים הרבה יותר מעניינים והמשיכו לעבוד על זה שעות.

ועוד דבר קטן, כמובן שתמיד ואפשר ומבורך להוסיף לכל הטוב הזה דברים ממוחזרים שאין בהם צורך, לדוגמה אריזות, בקבוקונים, קופסאות מכל הגדלים והסוגים, גביעי יוגורט, פקקים, מכסים ועוד… יהפכו ליצירות מעניינות במיוחד, בתוספת חומרי היצירה שיש בארון.

תהנו!

כך נראה ארון היצירה שבו אני מאפסנת את כל חומרי היצירה:

הכנת אלבומים לילדים. איך עושים את זה?

אחד הדברים שהחלטתי מאז הולדת בתי הראשונה זה שיהיו להן אלבומים.

היום בעידן הדיגיטלי אנחנו מצלמים כל כך הרבה, אלפי תמונות בשנה. לעומת כשהיינו ילדים שמקסימום אם לילד לא היה אלבום, הייתה לו ערימת תמונות. עכשיו אין פריווילגיה כזו, אם לילד אין אלבום, במקרה הטוב יש לו עשרות אלפי תמונות על המחשב, ואין שום סיכוי שכבוגר הוא יפתח את התיקיות האלה.

לכן, החלטתי שבכל שנה אני מכינה אלבום דיגיטלי מודפס לכל ילדה.

זה נשמע לאנשים מטורף, אבל מבחינתי אין סיכוי שמגיע יום ההולדת של ילדה שלי ואין לה אלבום מודפס, ואת האמת? זו המתנה שהן הכי מתרגשות לקבל והכי שמחות בה.

אז איך זה מתבצע בפועל… אני כותבת בתקווה שזה יגרום גם לכם לבחור לעשות זאת. יש המון דרכים אפשריות, כדחיינית, זה מה שעובד לי:

חודש וחצי לפני יום ההולדת אני מתחילה להעביר תמונות מהפלאפונים שלי ושל גיא למחשב ופותחת במחשב תיקיות לפי חודשים ובנוסף תיקיית יצירות עליה ארחיב בהמשך. במחשב אני ממיינת את התמונות מהשנה האחרונה מיום ההולדת האחרון. אני בוחרת את כל התמונות שמוצאות חן בעיניי שילדת יום ההולדת מופיעה בהן, ללא כפילויות וממיינת לפי חודשים בתוך תיקיות, לכל חודש תיקייה נפרדת.

האלבום תמיד מתחיל מיום ההולדת הקודם של אותה ילדה. אם למשל לירי נולדה ב23.3, האלבום החדש יתחיל מיום ההולדת, יראו בו את החגיגות כיוון שזה לא נכנס לאלבום הקודם שהודפס לפני יום ההולדת, ואז תהיה תיקייה לאפריל, מאי, יוני וכו'… עד בערך 10.3 שאז אשלח את האלבום החדש להדפסה. החלק של מיון התמונות הוא הארוך והמתיש ביותר בהכנת האלבום, כך שאם אתם לא דחיינים כמוני, אתם יכולים למיין בסוף כל חודש את התמונות לפי תיקיות לכל ילד, ואז כשתגיעו ליום ההולדת תהיה לכם הרבה פחות עבודה. אני פרויקטורית, אוהבת לעבוד בפרויקטים ומתמסרת לזה עד הסוף, ולכן עובד לי לעבוד ברצף לקראת כל יום הולדת, למרות שזה לא תמיד פשוט, למשל ההפרש בין יום ההולדת של אלה לשל אורי הוא חודש וחצי, כך שאיך שאני מסיימת אלבום של אחת אני מתחילה לעבוד על השני, אבל זה שווה את זה.

בהתחלה התיקיות יהיו עמוסות בהרבה תמונות. לאחר שמיינתי את כל התמונות שאני אוהבת, כולל אלה שהגיעו אליי בוואטסאפ או באימייל, אני מתחילה לסנן תמונות. זה החלק הכי מאתגר, לבחור מה להוריד. אני משתדלת להגיע לבין 20 ל30 תמונות בחודש, אני מוודאת שלכל דוד, דודה, סבא, סבתא יש תמונות מייצגות ככל האפשר. אני בודקת שיש תמונות מאירועים חשובים, עם חברים אהובים. לאחר שאני שלמה עם כמות התמונות והתוכן, אני מתחילה לעצב את האלבום.

אני מעצבת את האלבומים בתוכנה של לופה, היא נוחה לי וההדפסה מאוד איכותית. אני בוחרת באלבום ריבועי גדול, שזה גודל 30 על 30, בכריכה הולנדית, מה שאומר שהדפים נפתחים עד הסוף (אין כפל באמצע) והדפים קשיחים וחזקים. כמובן שיש עוד תוכנות ואפשרויות הדפסה. זה מה שעובד לי.

אני לא לוקחת עיצוב מוכן אלא מעצבת בעצמי, אני בוחרת תבניות של 5 תמונות ומעלה ויוצרת תבניות לבד, מכניסה לא מעט תמונות בעמוד כדי שלא יצא אלבום ארוך מידיי, אך גם משתדלת שלא יהיה עמוס מידיי ושהתמונות לא יהיו קטנות, מוצאת את האיזון שמרגיש לי מתאים. אפשר גם לקחת עיצוב אלבום מוכן ורק לשתול בפנים את התמונות. אחרי שסיימתי לסדר את התמונות אני בוחרת את הרקעים, את מסגרות התמונות ומעצבת את הכריכה. כל אחד לפי טעמו.

בסוף האלבום אני מוסיפה פרק "היצירות של…", כולנו נתקעים עם הררי ציורים שהילדים מכינים, יצירות מחומרים שונים, ותוהים מה לעשות עם זה, מה לזרוק, מה לאפסן. אז השיטה שלי היא לצלם את היצירות במשך השנה, את הציורים אני שמה במגירה ולקראת יום ההולדת אני בוחרת איזה ציורים לצלם לאלבום ואחרי שצילמתי אני נפרדת מהן לשלום. אני מסדרת את היצירות 2-4 יצירות בדף ומשתדלת שיהיה מייצג, יצירה או שתיים מכל סגנון עבודה.

ועכשיו החלק הכי חשוב: הברכה. הברכה היא לא רק ברכה גנרית מה אני מאחלת לילדה שלי לשנה הבאה, בברכה אני יותר מתמקדת במה שהיא עברה בשנה האחרונה, אני מספרת עליה לעצמה, מה היא אוהבת לעשות, במה היא התקדמה בשנה האחרונה, מה מיוחד בה, מה מאפיין אותה, מה היכולות והאיכויות הגבוהות שלה, וגם מה אני מאחלת לה לשנה הבאה. הברכה היא בעצם סיכום של שנה, שכשהן יגדלו הן ידעו מה הן אהבו לעשות בכל גיל, במה הן היו טובות במיוחד, איך אנחנו ראינו אותן ומה השינוי שהן עברו בכל שנה.

אם הייתי משקיעה יותר הייתי גם כותבת אנקדוטות שונות מהחיים שלהן ומוסיפה ליד תמונות, מוסיפה סיפורים קצרים, ציטוטים ורגעים משמעותיים מחייהן. אבל אני בוחרת איפה להשקיע, ובחלק הזה אני בוחרת להסתפק בברכה המפורטת והתמונות המייצגות. אבל אולי אתם תרצו להוסיף עוד רעיונות.

הבנות מסתכלות באלבומים שלהן במשך כל השנה והן כל כך נהנות מזה שזה שווה את העבודה, אני יודעת שזה ילווה אותן כל חייהן, ולא רק שיש להן אלבומים מודפסים, התמונות המשמעותיות גם שמורות בתיקיות מסודרות במחשב אחרי המיון, כך שגם אם יצטרכו תמונות דיגיטליות יהיה קל לשלוף אותן.

מקווה שעזרתי. בהצלחה.