לפני שבועיים חזרנו מקופנגן, בפעם השלישית. אני רוצה לשתף אתכם על התחושות שלי לגבי קופנגן, איך הכל התחיל, וכמובן… המלצות.
לפני 6 שנים טסנו לשוויץ לבקר דודים ולטייל, עם תינוקת בת 9 חודשים ופעוטה בת שנתיים וחצי. זה לא היה פשוט וגם לא ממש חופשה, מצאנו את עצמנו בעיקר מנסים להנדס את הזמן, להבין איך להספיק לטייל ולעשות משהו בין האכלות, הרדמות, התארגנויות, רגישויות, בכי, עייפות, רצון ליחס וכו'… היה יפה ואפילו מהנה, אבל חופשה זה לא, שלא לדבר על הטיסות שלוו בצרחות וחוסר שקט. ולמרות האהבה שלנו לטיולים בחו"ל, הודענו זה לזו שזו פעם אחרונה עד שהילדים גדלים.
שנה אחר כך הודעתי לגיא שטסים לתאילנד, "טסים?? אבל אמרנו שלא טסים. הן עוד קטנות וזה קשה ומעייף", "הפעם טיסה קצת אחרת" עניתי לו "סמוך עליי, הבנתי את הקונספט".
אז מה הבנתי? שכמה שאנחנו אוהבים לטייל, עם ילדות קטנות מתאים לנו מינימום ענייני לוגיסטיקה, תנועה ומעברים. כמה שיותר שהות במקום אחד שמספק הכל, בלי אטרקציות, טיולים, נסיעות, אריזות, מציאת אוכל מתאים וכו'… מה מתאים לנו? תאילנד. וככה שנה אחרי הטיסה לשוויץ מצאנו את עצמנו בטיסה לתאילנד עם פעוטה בת כמעט שנתיים (ניצלנו את זה שעוד לא משלמים עליה כרטיס טיסה) וילדה בת שלוש וחצי. היעד היה בעיקר קופנגן וקצת קוסמוי.
חששנו מהטיסה הארוכה, עם פעוטה עליי כל משך הטיסה, ואז עוד המתנה בשדה התעופה, טיסת המשך לקוסמוי ושיט במעבורת לקופנגן עם ילדה שסובלת מהקאות בנסיעות, והמון תיקים ומזוודות עם שתי קטנטנות. אבל את האמת שכל החששות התפוגגו ברגע שהגענו. הילדות היו מדהימות בטיסה (הכנה טובה והרבה שיחות איתן לקראת הטיסה), ישנו כמעט כל משך הטיסה ובסוף הטיסה קיבלנו הרבה מחמאות מהשכנים למטוס שנבהלו בהתחלה כשהתיישבו ליידם זוג עם קטנטנות, ובסוף התבדו לשמחתם.
גם במעברים בין הטיסות ולמעבורת היה מאוד נוח, התאילנדים מאוד אדיבים, שירותיים ואוהבים ילדים, הם עזרו לנו והכל הלך ממש חלק ובקלות.
מרגע שהגענו התאהבתי בקופנגן. החיבור בין הפשטות, הנוף המדהים והטבעי של הים האינסופי בצבעי טורקיז עם החול הרך וההרים המכוסים בג'ונגלים טרופיים, המים הצלולים והפחות מלוחים ושורפים מבארץ, החול הרך ואבקתי שלא מפריע על הגוף, האנשים המקסימים, יחד עם הנוחות, הקלות, הפינוק, הקוקוסים הטעימים, המחירים הזולים (ביחס לארץ), האוכל הטעים והמגוון, השייקים, המסאז'ים המדהימים. שילוב מושלם למנוחה וזמן משפחה מחבר.
אוסיף ואומר שהחופשה שלנו בקופנגן שונה משל הרבה אנשים, הרוב משלבים את החופים והמלונות עם טיולים ואטרקציות באי. החופשה שלנו לא כוללת בכלל טיולים ואטרקציות. כיוון שהשגרה שלנו בארץ היא כל כך לא שגרתית, היא מלאה בעשייה, נסיעות, בילויים, אטרקציות, טיולים, וכל בוקר מתחיל בלבשל ולארוז אוכל וציוד ליום שלם ובכל יום הילדות מצפות לחוויה חדשה, לתאילנד אני טסה כדי לקבל את ההיפך, לקבל את הפשטות הזו של לקום בבוקר בלי המירוץ, בלי להספיק כלום, בלי לעבוד, בלי לשאול מה עושים היום ומה מחר. בכל יום מה שעושים זה: ים, בריכה, טיולים על החוף, משחקים בחול, מסאז'ים, קריאת ספרים, אוכל, שייקים. הדבר היחיד שמגוון זה הסדר, פעם מתחילים בים ופעם בבריכה.
אני מרגישה שהזמן הזה עושה לבנות ממש טוב, מוריד את סף הגירוי, בלי להתרגש מאטרקציה חדשה, הן מתרגשות ממציאת צדף יפה, מהיכרות עם ילד חדש, והן פשוט רגועות, עם לב פתוח ונהנות מהביחד המשפחתי. שעות של משחקי אחיות בים ובבריכה, בניית ארמונות בחול. בלי מסכים.
אז אם אחזור רגע להתחלה, התאהבתי בקופנגן, יש לה קסם מיוחד. בפעם הראשונה שטסנו לשם ניסינו לשלב בסוף הטיול גם את קוסמוי כי כולם אמרו לי שחובה לעצור שם אם כבר הגענו. שילמתי מראש על מלון שקראתי עליו המון המלצות, הגענו, ומיד הודעתי לגיא שאני לא רוצה להישאר שם, זה לא היה דומה בשום צורה לקופנגן (אסייג ואומר שאולי יש מלונות וחופים אחרים שהיינו יותר אוהבים, אבל מה שראיתי והרגשתי שם מאוד לא התחבר למה שחוויתי בקופנגן), ידעתי שאין סיכוי שאסיים ככה את החופשה שלי בתאילנד, ארזנו שני תיקים קטנים וחזרנו לסיים את החופשה בקופנגן. מושלם.
כשחזרנו לארץ לבי נשאר שם ורק חשבתי איך אני חוזרת לגור שם, לחיות שם, לתקופה ממושכת. עם הזמן הבנתי שאני עדיין מעדיפה לחיות בישראל, אבל היה ברור לי ללא ספק שאחזור לשם לחופשה. זה מרגיש כמו עוד בית עבורי. מאז היינו עוד פעמיים בקופנגן, סך הכל 3 פעמים עם הילדות בקופנגן ובכל פעם אני מאוהבת ומרגישה שם רוגע ובית שקשה להסביר במילים.
ואני הרי פה בעיקר בשביל להמליץ, לא רק לספר על אהבתי לאי הקסום.
אז אחרי 3 חופשות באי הקטן והמיוחד הזה אני רוצה להמליץ על בתי המלון האהובים עלינו, ולפני כן לספר מה חשוב לי בבתי מלון, כי אני מניחה שלכל אחד העדפות אחרות ולא מצאתי כמעט בתי מלון שעונים על הבקשות לי.
אני אוהבת מלונות שמצד אחד נותנים תחושה פסטורלית, טבעית, בסגנון בונגלוסים על החוף, כמה שיותר סמוך לחוף והמים, שהעיצוב יהיה מחומרים טבעיים, שהמלון יהיה פשוט, עדיף בלי כסאות נוח ושמשיות על החוף, שיהיה חוף מהמם, עם מים צלולים וחול רך ובהיר, פשטות טבעית כזו, יחד עם פסיליטיז מפנקים כמו מיזוג אוויר בחדרים, מסעדה מעולה עם אוכל מקומי ומערבי, שאפשר להזמין אוכל ושייקים לחוף ולחדר, ספא מעולה במלון עצמו, מיטות נוחות והכי חשוב שיהיה מאוד נקי. אני לא אוהבת מלונות ענקיים שהחדרים רחוקים מהחוף ושיש כמויות של אוכל בבופה ארוחת הבוקר, אני אוהבת פשטות ואיכות.
מאוד קשה למצוא בקופנגן חדרים משפחתיים שמתאימים למשפחה עם 3 ילדים קטנים (גם עם 2 זה לא פשוט), אבל כיוון שלנו לא משנה אם החדר מרווח ויש לנו סדר עדיפויות אחר, אז לרוב נעדיף חדר על החוף ושיוסיפו לנו מיטות או מזרונים ושלירי תישן איתנו במיטה אם היא מספיק גדולה, העיקר ששאר התנאים שכתבתי למעלה יתקיימו. אם יש ילדים גדולים אפשר פשוט להתפצל לשני חדרים וזה מקל על מציאת המלון.
אז להלן המלונות שעונים הכי טוב על הקריטריונים שלנו:
Sarikantang בהאדרין:
אזור ההאדרין ידוע בגלל שהוא הומה, מלא בצעירים ומסיבות הפול מון מתקיימות בו. ההדארין נמצא בקצה הדרומי של האי, ב"שפיץ", כך שיש לו שני צדדים, צד מזרחי וצד מערבי, המלון שאני מדברת עליו, סאריקנטנג, אומנם נמצא במרחק הליכה מכל הצד המערבי ההומה, שזה נחמד למי שרוצה גם מידיי פעם ללכת לבלות, אך המלון נמצא בLeela Beach שהוא חוף רגוע ומהמם בצד המזרחי וניתן לראות ממנו שקיעות מרהיבות. במלון יש מגוון רחב של חדרים מסוגים שונים. למלון הזה חזרנו בכל ביקור שלנו ולא סתם, זה מלון מדהים. בפעמיים הקודמות לקחנו סוויטה על החוף, יורדים מהמרפסת לחוף ממש קרוב למים, זה גם סמוך למסעדה שזה היה נהדר כשהיו קטנות, שמנו להן אינטרקום כשישנו ואכלנו ארוחת ערב זוגית במסעדה. הפעם לקחנו את הוילה, שהיא גם מול החוף אך טיפה יותר רחוקה, לצד הבריכה והיא קצת יותר מרווחת מהסוויטות. בסוויטה הוסיפו לנו שני מזרונים ולירי ישנה איתנו במיטה, היה נפלא. בוילה הוסיפו לנו שתי מיטות וגם לירי ישנה איתנו וגם שם היה נהדר. החדרים נקיים, מעוצבים בסגנון מערבי בשילוב מקומי, מיטות נוחות, וסך הכל חדרים מאוד נעימים. במלון יש שתי בריכות נהדרות (לצד אחת הבריכות יש חדרים), חדר כושר קטן ונחמד, חוף מהמם (ים עם דיי הרבה אצות, אבל זה חלק מהיופי שלו), צל עצים על החוף שזה מאוד מיוחד ונעים, מסעדה מעולה עם עובדים מקסימים ושירותיים, ארוחת בוקר נחמדה. ספא מעולה. אחד הדברים האהובים עליי בחוף הזה זה הטיולים שניתן לעשות עליו משני צידי החוף. בצד אחד של החוף יש מזח צף שניתן ללכת עליו, לראות ממנו אלמוגים, קיפודי ים, דגים, להאכיל את הדגים ולראות ממנו שקיעות. בצד השני של החוף יש גשר צמוד לסלעים מעל הים שניתן ללכת עליו וגם משם לראות שקיעות מרהיבות. המלון מתאים גם למשפחות אך הוא לא רק למשפחות (כמו המלון הבא שאכתוב עליו), יש בו מגוון רחב של רווקים, זוגות, משפחות, צעירים, מבוגרים, הכל מהכל.
Longtail בטונג נאי פאן יאי:
עוד מלון מוצלח מאוד שחזרנו אליו. בפעם הראשונה בקופנגן היינו במלון אחר בחוף היפיפה הזה, בפעם השנייה קיבלנו המלצות על הלונגטייל ומאוד נהננו בו כך שבפעם השלישית חזרנו אליו.
החוף הוא חוף שטוח, עם ים יחסית רדוד, רצועת חוף ארוכה ומהממת, זה אזור רגוע ומאוד מתאים למשפחות (גם לזוגות שפחות מחפשים רעש ואטרקציות). הלונגטייל ידוע כמלון למשפחות. הוא נמצא בקצה החוף. המלון מלא בצמחייה טרופית יפה והוא בין המלונות היחידים עם חדרים שמתאימים מראש למשפחות. החדרים מאוד פשוטים מבחינת העיצוב, עיצוב מקומי. יש בו כמה אופציות של חדרים, כולל חדרים ל5 אנשים. אנחנו בחרנו חדר ל4 אנשים וביקשנו שיוסיפו לנו מזרון. הסיבה שבחרנו בחדר הזה (שגם היינו בו פעם שעברה) זה הקרבה לחוף, הוא החדר השני מהחוף (את החדר הראשון על החוף לא רצינו כי הוא עלול להיות רועש מידיי כשהחוף מלא בילדים משחקים) וגם זה חדר ששופץ בתקופת הקורונה. החדר בנוי משני חדרי שינה, חדר אחד עם מיטה זוגית גדולה ונוחה ועוד חדר שינה עם שתי מיטות יחיד מרווחת, מרפסת קדמית עם ערסל, שולחן, ספסל, מתלה לבגדים, ומרפסת אחורית עם ערסל. מול החדר נמצאת המסעדה שיש בה מגוון רחב של אוכל במחירים זולים, אוכל מקומי ואוכל מערבי ומגוון מנות לילדים, הרבה אנשים באים במיוחד למסעדה. ארוחת הבוקר היא לא בופה אלא מנה לבחירה שמגישים. שייקים מעולים וקוקוסים טריים, צוות מלון מאוד ידידותי. על החוף יש גשר חבלים והרבה נדנדות, למלון יש קייק שאפשר לקחת באופן עצמאי. הספא אומנם מעוצב פשוט אך הוא מעולה, הטיפול הכי טוב שהתנסיתי בו בקופנגן. בריכה דיי קטנה אבל נעימה. החיסרון זה שבים מול המלון עוגנות סירות קטנות, זה לא מאוד מפריע, אבל אם רוצים מרחב עם ים פתוח צריך ללכת כמה מטרים סמוך למלון. המלון זול מאוד ביחס לתמורה ולאזור. אין בו הרבה ישראלים, בעיקר אירופאים, כמעט ורק משפחות עם ילדים. מעל המלון יש מסעדה עם נוף מדהים, 10 דקות הליכה, בעלייה קצת קשוחה, אך שווה את המאמץ. מהקצה השני של החוף ניתן לראות זריחות מדהימות. ממליצה לבקר גם במסעדה האיטלקית שארשום את שמה בהמשך הפוסט, מרחק הליכה מהמלון.
Buri Rasa בטונג נאי פאן נוי:
המלון נמצא בחוף סמוך לחוף של הלונגטייל (בנסיעה), אך הם נראים ומרגישים שונה. בחופשה הזו פעם ראשונה שהתארחנו במלון הזה, אך בטוח נחזור אליו. המלון הזה מזכיר בסגנון את הסריקנטנג שציינתי ראשון. מלון שמעוצב מאוד יפה, שילוב של עיצוב מקומי ומערבי, מגוון רחב של חדרים. אנחנו לקחנו חדר על החוף עם מרפסת גדולה (החדר הפינתי בקצה, הוא גדול ביחס לשאר, יש בו תחושה של פרטיות וממש על החוף). בחדר יש מיטה זוגית גדולה וספה שמשמשת מיטה כשיש ילדים, הוסיפו לנו עוד מזרון ולירי ישנה איתנו במיטה. היה מאוד נעים ומרווח, החדר והנוף מתוכו מדהימים. המלון מאוד נקי ונעים. האוכל במסעדה מעולה, קצת יותר יקר משאר המלונות. יש הרבה מגוון למנות ילדים וגם מבוגרים. הבריכה נעימה, והחוף יפיפה, מה שכן הם שמים מיטות נוח ושמשיות על החוף, זה לא מאוד הפריע לתחושה שלי, ניתן לקחת קייק של המלון לשוט איתו בים. מהמלון אפשר לראות זריחות מרהיבות. יש חדר כושר קטן וחביב. הספא נחמד בלבד, פחות טוב משאר המלונות אבל יש אופציות ברחוב הסמוך. העובדים מאוד נחמדים וכל השירות ברמה מאוד גבוה. ארוחת הבוקר מעולה, מגוון של אוכל, המון פירות טעימים, הכל טרי וטעים. מה שמאוד אהבתי במלון זה שמחוץ למלון יש רחוב שנעים ללכת בו עם מסעדות, ברים, חנויות ומסאז'ים. המלון מאפשר להזמין סירה מהירה ישר משדה התעופה (אוספים אותנו במונית מהשדה ישר למזח פרטי שלהם ומשם בסירה מהירה עד לחוף המלון, זה מקצר ונוח מאוד כי המעבורת מגיעה לצד השני של האי והם דואגים לכל הציוד שמגיע משדה התעופה ישר לחדר המלון). מה שכן, המלון מלא בישראלים, בעיקר במשפחות מכל טווח הגילאים. לנו זה היה מעולה כי היו איתנו משפחות מדהימות וזה הוסיף עניין והנאה לכולנו. חסרון אחד: לא תמיד יש להם קוקוסים טריים, מאוד מוזר ובשאר המלונות תמיד היה בשפע, אומנם זה נשמע קטנוני אבל אנחנו מאוד אוהבים ולכן זה חשוב לנו. ממליצה בחום על המלון.
שלושת המלונות שהמלצתי מעולים, כל אחד שונה מהשני באווירה, בחוף, בסגנון, ביתרונות, בנוף, באזור. לכן שווה לשלב ביניהם. לשלושתם יש ערבי ברביקיו חגיגיים, לפעמים עושים גם מופעי אש, הופעות, מסיבות.
בצד המזרחי של האי יש חופים מדהימים, שקיעות יפות וגם אזורים מדליקים לבקר בהם ומרכזי יוגה, אך לא מצאתי שם מלון מספיק מוצלח בעיניי שאני יכולה להמליץ עליו כאן. היינו שם בכמה מלונות נחמדים בפעמים הקודמות, אבל לא ברמה מספיק גבוהה ולכן גם לא חזרנו אליהם. למרות שהחופים שם שווים ביקור, אז אם אתם מוכנים להתפשר מעט על ניקיון או איכות, שווה לישון גם כמה לילות בצד המזרחי, למשל בחוף האד יאו, שהוא חוף מהמם עם שקיעות מטורפות ואחלה אזור להסתובב בו.
מסעדת The Living Room Italian Restaurant:
מוסיפה פה המלצה על מסעדה איטלקית ששווה ביקור אם נמצאים בטונג נאי פאן (שני המלונות האחרונים שהזכרתי), המסעדה נמצאת במרחק הליכה מהלונגטייל ובמרחק נסיעה קצרה מהבורי. בעל המסעדה איטלקי שלא מתפשר על איכות, האוכל מאוד טעים והשירות אדיב ונדיב. חוויה וטעם משובח.
אז כמה טיפים לטיסה:
בפעם הראשונה והשנייה לקחנו איתנו עגלת טיולון פשוטה ומנשא ילקוט (יאמו, המנשא האהוב עליי, מגיל 7 חודשים ועד עכשיו בגיל 4 כשמתעייפת בטיולים עוד נושאת אותה עליו). בפעם השלישית לקחנו רק מנשא ילקוט. מאוד עוזר כשיש הרבה הליכה ואפשר פשוט להעמיס את הקטנטונת על הגב ולתת לה מנוחה וגם לנתק אותה קצת מהרעש והסביבה העמוסה.
לטיסות עצמן אם יש קטנטנים ממליצה להביא מזוודת טרולי, שמים את המזוודה איפה שהרגליים, מניחים מעל כמה שמיכות מהמטוס, ונוצרת אחלה מיטה לקטנטנים (טיפ שקיבלתי מדיילת חמודה).
אפילו שלרגעים חששתי מזה שהילדות ירצו משחקים כי אנחנו לא נוסעים לאטרקציות, בתכלס אין צורך בהרבה דברים, כי באמת שחול, צדפים, ים ובריכה יכול לספק ילדים ימים שלמים. עם זאת, יכולים להיות ימים שלמים גשומים ולכן כדאי להביא קצת יצירה ומשחקים שלא תופסים הרבה מקום. בעיקר משחקי קלפים ומשחקים שמתאימים לנסיעות. מחברת עם צבעים ומדבקות וכו'…
אני מביאה לטיסות Mp3 עם אוזניות לכל ילדה, על הmp אני שמה מראש שירים שהן אוהבות, סיפורים ופודקאסטים. לא לוקחים איתנו מסכים וזה לא חסר. הmp מספק אותן לגמרי.
לא צריך להביא הרבה בגדים. אחד היתרונות במקום החלומי הזה, שמאוד נוח ונעים לשלוח את הבגדים לכביסה. המחירים זולים והכביסה חוזרת נקייה, ריחנית ומקופלת (מתוך המלונות שציינתי, בבורי הכביסה יותר יקרה וניתן ללכת לרחוב הסמוך ולשים שם את הכביסה).
טיפ אחרון לעצמכם: חופשה משפחתית היא לא רק למשפחה, היא גם לעצמנו. לי חשוב למצוא גם את הזמן לעצמי, כי כשהמצברים שלי מלאים, כשיש בי אהבה עצמית ומענה לצרכים, יש לי מקום ואהבה גם לאחרים. אני מצאתי הרבה זמן לעצמי, כל בוקר הייתי קמה 3 שעות לפני המשפחה, לפעמים הייתי מתחילה את הבוקר בצפייה בזריחה ואז עושה ריצה, אימון, קריאה, שמיעה, רחצה לבד בים (וואוו כשהים שקט בבוקר זה מופלא), לפעמים הייתי קמה אחרי הזריחה ומתחילה מיד בריצה, או בבהייה מול הים או בקריאה ולימודים. ככה התחלתי את היום מלאה באנרגיות ואהבה. כמובן שבצהריים גם פסק זמן למסאז' לא הזיק 😉
ילא תהנו….
ואם יש שאלות או התייעצויות… מוזמנים לכתוב לי.
אמא שי ממליצה ומשתפת 