לפני שבוע נסענו לצפות בכרישים שמגיעים להתחמם במים שפולטת תחנת הכוח בחדרה.
נסענו לפארק נחל חדרה, מהחניה הולכים לכיוון גשר הנבל, חוצים את גשר הנבל ואחריו פונים שמאלה לכיוון הים, הולכים כל הזמן ישר עד התצפית, איפה ששפך הנחל.
קראתי לפני שעיריית חדרה בנתה תצפית שאפשר לתצפת ממנה על הכרישים. אממה? לא רואים משם את הכרישים.
כדי לראות את הכרישים צריך ללכת ימינה על הסלעים (או דרך השער שכתוב שזה שטח פרטי ואין כניסה, אבל נראה שנכנסים משם. אנחנו הלכנו מהסלעים), כמעט עד הקצה, שם יושבים וצופים לכיוון 2 זרמים שיוצאים מתחנת הכוח, זה נראה כמו שני פסים לבנים, כשבין הזרמים הלבנים יש משולש כהה, שם הכרישים רובצים. הם בעצם באים להשתכשך באמבטיה חמימה בימי החורף. לכן ההמלצה הזו רלוונטית רק לחורף.
מה רואים? רואים את הצללית של הכרישים בתוך המים, הם גדולים ומרשימים ורואים כל מיני סנפירים מעל המים, עולים ויורדים, לרוב בזוגות ולהקות. זה מקסים ומרגש ממש.
גם הפארק עצמו מאוד יפה ובצד השני של הנחל יש חוף יפה לרחצה ולמשחק.

סעו לראות לפני שיגמר החורף.

המלצה רותחת לטיול מושלם לעונה הזו, אחד המסלולים האהובים עלינו. ומה שמוסיף לכיף… שהוא במרכז, לא צריך לנסוע שעות. רוב הטיול לא מוצל ולכן מתאים לימי החורף.
תחילת המסלול בשמורת שפך נחל שורק, חונים ומתחילים ללכת לצד הנחל לכיוון הים. ההליכה אורכת כשעתיים (עם ילדים צעירים והרבה עצירות. למבוגרים אני מניחה שכשעה) עד הים. המסלול מסתיים בחוף פלמחים, החוף הלא מוכרז של הקיבוץ. חוף מהמם ופראי.
בדרך יש המון טבע, צמחיה, עצים גדולים ויפים, עופות מרשימים על שפת הנחל, דגים, ועוד חיות כגון חיפושיות, חרדונים, צבים (אנחנו נתקלנו בצב חמוד) והחלק הכי כיפי שבדרך יש מלא דיונות חול לרוץ ולהתגלגל בהן.
המסלול יפה ונעים.
בחוף עשינו פיקניק, טבלנו רגליים, שיחקנו בחול, עשינו התעמלות.
הדרך חזרה מתחילה מאותה דרך שבאנו, בשלב מסוים השביל מתפצל וחוזרים מדרך קצת שונה כך שעושים מסלול מעגלי, בדרך חזרה עוברים דרך עץ (למעשה אלה כמה עצים שיוצרים מרחב מדליק) שממש כיף לטפס עליו.
כשמסיימים את המסלול אפשר לקנח במלבי מעולה שעומד ממש בחניה.
*מוסיפה בכוכבית שהטיול לא קל להליכה. אלה ואורי הלכו אותו בקלות גם שנה שעברה (אורי הייתה בת 6) והן בכושר טוב, אבל לירי שתיכף בת 5 וקצת פחות אוהבת ללכת הרבה התעייפה באמצע ומסתבר שהיא עוד נכנסת למנשא שלי אז נשאתי אותה על הגב כדי להקל עליה. רק לקחת בחשבון שלילדים צעירים זה לא מסלול פשוט. אפשרות נוספת עם קטנטנים, אם לא רוצים לשאת אותם במנשא, אפשר פשוט לקצר את המסלול ולא להגיע עד הים.

אנחנו כבר שנים מבקרות בעין חמד, אבל תמיד בקיץ, כיוון שאנחנו אוהבות להשתכשך שם במים ויש שם המון צל ומזג אוויר נעים גם בקיץ החם.

יש בעין חמד הרבה מרחבים למשחק, לטיול, הילדות מאוד אוהבות לבקר שם ואני אוהבת את הטבע הקסום שיש במקום הזה.

השבוע יצא לנו לבקר שם בסתיו, מסתבר שבסתיו אפילו יותר אנשים פוקדים את המקום כי השלכת שם קסומה. העצים הופכים להיות צבעוניים, הקרקע מתמלאת בעלים גדולים וחומים, יחד עם קרני השמש, הנחל הזורם והגשרים הקטנים, המקום נראה קסום.

מסתבר שיש דבר נפוץ מאוד (בעיקר דתיים ממה שראיתי) לבוא להצטלם שם עם צלמת מקצועית בשלכת. עשרות משפחות הגיעו באמצע השבוע (בסוף השבוע עמוס) עם שלל אביזרים ותלבושות להצטלם צילומי משפחה מקצועיים. מחזה מעניין בפני עצמו עבור מי שאוהבת להתבונן.

ואנחנו פשוט באנו ליהנות ולשחק במרחב המוכר ששינה פניו בבוא הסתיו. כמובן שגם הגנבנו כמה תמונות, כי פשוט יפיפה.

עשינו טיול יחפני על האדמה הלחה, עלי השלכת שנשברים מתחת לרגלינו, המים הקרירים, היה מדהים.

אני מאוד אוהבת צבעי שלכת, אוהבת את הצבעוניות המיוחדת הזו של צבעי הכתום, החום, הצהוב והירוק, שמשתלבים עם השמיים הכחולים.

אז עין חמד… בחורף עוד לא יצא לי להיות שם. אבל בקיץ ובאביב- ממליצה לבקר. לפיקניק, משחק במרחב, או טיול רגלי, הכל אפשרי.

כניסה חינם למנויי מטמון.

ככל שאני מדברת עם יותר אנשים, אני מבינה שהמוזיאון הזה שנמצא אצלי ברשימת המלצות למוזיאונים, צריך לקבל גם פוסט נפרד.

אנשים לא מכירים אותו, נרתעים ממנו, ומפספסים. גם אנחנו הגענו אליו במקרה.

מדובר במוזיאון שהיה פעם בית התפוצות, אבל שינה פניו לגמרי. זהו מוזיאון ענק ומרתק שמספר את סיפורו של העם היהודי, בצורה מעניינת, עם מיצגים מרשימים, גדולים ומיניאטורים, יצירות שונות, מסכים אינטראקטיביים, סרטונים, אומנות ועוד… המון מידע שנוגע בהרבה חושים, אבל לא מציף מידיי כי מאוד מסודר, נקי ונעים.

מלבד סיפורו ההיסטורי של העם היהודי, הוא מציג את היהדות בהמון אופנים, הוא מציג איך עבור כל אחד להיות יהודי זה דבר אחר. יהדות היא ממש לא רק דת, ולא רק היסטוריה, לכל אחד יש קשר אחר ליהדות ורואה בה משהו אחר שהוא חלק ממנו, והם נותנים במה לכל הדבר הגדול והמורכב הזה ברגישות והנגשה שיכולה להתאים לכולם, מקטן ועד גדול.

יש שם מיצגים קוליים עם אוזניות, משקפי תלת מימד, הכנת מתכונים יהודיים על גבי מסך ועוד… אטרקציות חווייתיות ומושכות עבור הילדים.

הם מציגים גם אנשים יהודים מוכרים ומשמעותיים בעולם במגוון תחומים ואת ההשפעה שלהם על כל תחום.

יש גם מתחם שלם של הומור יהודי שהוא מאוד מושקע ומצחיק. ארץ נהדרת, מופע סטנדאפ בבר (הולוגרמה שעומדת מולנו ומופיעה. אדיר), סיינפלד, הגשש החיוור ועוד…

המוזיאון מרווח ונעים לטייל בו. השהייה בו גרמה לילדות לשאול הרבה שאלות על ההיסטוריה היהודית והן שמעו בעניין רב את המידע שנתתי להן.

יש גם משחק חידות עם צמיד שמתחבר לטלפון, אנחנו לא עשינו כי עבורינו זה היה מיותר, אבל יש סיכוי שלבני נוער זה יוסיף ערך לביקור.

באמת רואים שבמוזיאון הזה רוצים להנגיש מידע, הם רוצים להראות את העם היהודי מהרבה זוויות והם שם בשביל שעוד אנשים יבקרו וידעו כמה שיותר, המבקרים חשובים להם וזה ניכר.

בנוסף, יש בקומת הכניסה בית קפה ארומה, שזה תמיד נחמד.

אנחנו ביקרנו שם כבר פעמיים ואני מאמינה שנבוא עוד כי לא מיצינו.

כרגע יש ימי שישי בחינם.

המוזיאון ממוקם בתוך אוניברסיטת תל אביב.

תהנו וספרו איך היה.

הקושי למצוא תורים פנויים לחידוש דרכון הובילו אותי לביקור בנהריה, וכמי שחובבת הרפתקאות, לא נבהלתי מהנסיעה הארוכה, ובמקום זה חשבתי איך אפשר למנף את הנסיעה להנאה.
אז אחרי דרך כיפית של שיחות והאזנות לסיפורים (מהפודקאסטים "נילי ספרי לי" ו"ירדן ודידי", שניהם מאוד מומלצים!!), וחידוש דרכון, ממש על הדרך עצרנו באקסטרים פארק בעכו.
ועל המקום המדליק הזה אני רוצה להמליץ לכם.

באתי בלי הרבה ציפיות, זה מקום שמתאים גם לבני נוער ומבוגרים (כשהיינו היו קבוצות של בני נוער גדולים, גיל 17+) אז שיערתי שהרבה מהמתקנים לא יתאימו לילדות (גילאים 4, 7 ו9), אבל הופתעתי לגלות שהן בעצם יכולות לעשות שם הכל חוץ מהבאנג'י, שאת זה רק אני ובת ה9 עשינו.
מרגע שמגיעים מלבישים על כל אחת ריתמה, וכך בעצם עוברים ממתקן למתקן.
כשהגענו הייתה שם קבוצה גדולה של בני נוער, זה היה טיפה עמוס אבל ממש לא הפריע לחוויה. ברגע שנכנסנו קיבל את פנינו האחראי המקסים שהסביר לנו ודאג שנהנה ונתנסה בהכל עד הרגע שיצאנו משם.

אז מה היו לנו שם?
סקיי טרק – 2 מסלולים גבוהים, אחד פחות גבוה ואחד יותר גבוה, מסלולי הליכה מעניינים כשאתה מאובטח. ממש כיף. כולנו עשינו (עם ליווי ותמיכה של המדריך המתוק שעזר כשמישהי פחדה).
אומגה- מגניב ממש, אומגה גבוהה עם ריתמה. כיוון שזה מ45 קילו אנחנו עשינו רק בזוגות. אפשר לבד אם שוקלים מעל 45 קילו או בזוג בכל משקל. זה ממש כיף.
קיר טיפוס ענק עם כמה עמדות, חלק יותר קל וחלק יותר מאתגר, הרמות השונות איפשרו לכל הגילאים שלנו (מגיל 4 ועד 35) לעבוד קשה ולחוות הצלחה.
בנג'י- הבנג'י מ30 קילו ולכן התאים רק לי ולגדולה. ממש כיף וחווייתי.

זה נשמע מעט מתקנים, אבל זה ממש מספק ומהנה. אנחנו בילינו שם 3 שעות מדהימות (הכרטיס מקנה כניסה לשעה וחצי. אבל כיוון שהיו קבוצות והם גם ככה עבדו איפשרו לנו להיות יותר) ולא הפסקנו לפעול, למעט הפסקת אוכל של רבע שעה.

חוץ מזה יש שם מתקני שעשועים לקטנטנים שבנויים כפסלים צבעוניים והמון מרחב.

המקום מתוחזק טוב, הכל באיכות טובה ונקי.

החלק הכי חשוב שעושה את המקום זה הצוות המדהים. כל עובד שפגשנו במהלך הביקור היה מדהים, פשוט מרגישים שלעובדים שם ממש חשובה החוויה שלך, הם רוצים שתהנה, דואגים, תומכים, רגישים, קשובים, סבלניים ואדיבים. ממש תחושה של נתינה מכל הלב וכמובן הם גם מאוד מקצועיים ואחראים. הם ליוו אותנו במשך כל הביקור ונתנו לנו יחס אישי, למרות שכל הזמן היו במקביל אלינו עוד קבוצות גדולות.

ממליצה בחום למי שמגיע לאזור לבקר שם.

פתוח בכל יום מראשון עד שישי מעשר עד ארבע, כך שמתאים מאוד גם למשפחות שרוצות פעילויות לאמצע השבוע. כדאי להתקשר לבדוק מתי פנוי מקבוצות גדולות. אנחנו היינו עם קבוצה של 90 בני נוער ואחר כך קבוצה של 45 בני נוער, 90 היה קצת עמוס, 45 לא הפריע בכלל. מחר צפויה להגיע לשם קבוצה של 300 אנשים, אז הייתי נמנעת מלהגיע ביום כזה.

אם עוד לא הייתם… ממליצה לבקר, ואם אפשר באמצע השבוע אז עדיף. היום ביקרנו באקווריום, חוץ מזה שהוא נורא יפה, יש מגוון גדול של חיות ים מרתקות ומרשימות שרק רציתי לבהות בהם עוד ועוד, הערך המוסף של הביקור הזה מבחינתי זה צוות ההדרכה שנכח במקום. המדריכים היו פנויים וסבלניים, כיוון שבאנו באמצע שבוע בשעה שלא היו קבוצות, קיבלנו הסברים רבים ומעניינים מאוד על חיות הים שראינו. המדריכים האדיבים ענו על כל שאלה ונידבו עוד המון מידע. בנוסף יש הסברים כתובים, הקלטות וסרטונים.

זכינו גם לראות את הצוללן הנחמד שהגיע לנקות את האקווריומים, זה הוסיף לחוויה, וגם על אופן הניקוי קיבלנו מידע מעניין.

איזה עולם קסום זה עולם המים. אני רוצה לחזור לשם ולשמוע עוד ועוד ולצפות בחיות האלה עוד ועוד. זה פשוט מרתק ויפיפה. שלוש שעות של ביקור עברו כמו חמש דקות. ובתכלס… זה הכי עושה לי חשק ללכת לצלול בים הקסום.

אמור להיות גם מתחם עם פרפרים, לא הספקנו להגיע אליו אבל נאמר לנו שהוא ריק כרגע ובקושי ניתן לראות בו פרפרים, אז אל תיבנו על זה.

בנוסף, יש גם אזור שמסבירים על המפגעים שהפלסטיק והפסולת שנזרקים בחופים ובים מייצרים ויש גם מיצג יפיפה של אומנית שיוצרת עם הפסולת. מדהים.

לא מזמן אורי ביקשה מפיית השיניים לרכב כולנו יחד באופניים בפארק הירקון. לאורי ואלה יש אופניים מוצלחים והן יכולות לרכב עצמאית, אבל לי ולגיא אין אופניים ולירי לא יכולה לרכב לבד במשך זמן רב, לכן החלטנו לשכור אופניים. פנינו לסטארבייקס שנמצאים ממש על פארק הירקון באזור רמת החייל (רחוב הברזל 2, תל אביב) והגענו בבוקר לפני ערב חג. לגיא התאימו אופני יחיד ולי וללירי אופניים מחוברות, לירי עם חצי אופניים מחוברים לשלי מאחורה, הם מספקים גם קסדות.

ברגעים הראשונים זה היה קצת מפחיד עבור שתינו והיא סירבה לרכב, אבל אחרי זמן מה התגברה, כל פעם הצעתי לה שנתקדם עוד קצת עד שחשה ביטחון ונהנתה מכל רגע.

רכבנו כולנו יחד בדיוק כמו שאורי רצתה, על השבילים של פארק הירקון עד הנמל, עם עצירת פיקניק באמצע. היה ממש כיף ומשמח. במקום היו אדיבים, נחמדים וסבלניים. ממליצה.

מוסיפה הערה שזו דרך לא קצרה מרמת החייל לנמל, בלחץ של זמן (לפני ערב חג זה לחוץ) זה קצת יותר מידיי עם ילדים ואולי עדיף לקצר.

אגמון החולה זה מקום שאני מניחה שכולם כבר שמעו עליו, ובכל זאת, לא יכולה שלא להמליץ גם אם זה מובן מאליו.

ביקרנו שם פעמיים, פעם אחת בעונה שאין נדידה (קיץ) ופעם אחת בעונת הנדידה (סתיו). בשתי הפעמים היו חוויות מעולות, אך כמובן שבעונת הנדידה הביקור היה יותר מרשים, עוצמתי וחווייתי. אני מתכננת לחזור שוב באביב.

יש כמה אפשרויות לסיור באגמון, או ברכבים חשמליים פתוחים משפחתיים ששוכרים במקום, או באופניים (ניתן לשכור שם), או בעגלת מסתור (צריך לשריין מקום מראש), או ברגל. אנחנו בחרנו לטייל פעמיים ברכבים החשמליים כי הילדות מאוד נהנו מזה, וסך הכל זה קל, נוח ונחמד, וגם לא היה מקום בעגלת מסתור כשכבר חשבנו להצטרף. מטיילים בשבילים המסומנים לנסיעה, ניתן לעצור בצידי הדרך ולסייר ברגל, יש שתי נקודות תצפית על האגם שניתן לצפות בהן בטלסקופ שעובד של השמורה מכוון ומראה, כך ניתן לראות את העופות ממש מקרוב. אנחנו צפינו בעיקר בעגורים, נוטריות וחזיר בר. מלבד הצפייה בבעלי החיים, לשמוע את קולות העגורים המיוחדים היה מרגש ומעניין.

גם השמורה עצמה מאוד יפה, בנוסף לבעלי החיים שמבקרים או חיים בה.

לאחר הביקור זכינו להסבר מרתק מחברה של אחותי שעובדת במקום, על החיות הפצועות שנמצאות במרפאה בתוך השמורה, הילדות שאלו הרבה שאלות וקיבלו תשובות ברורות ומפורטות, מה שהוסיף הרבה ערך ועניין לביקור המיוחד.

בפעם הבאה ננסה להגיע לעגלות המסתור שהבנתי שזו חוויה מדהימה כי הן מגיעות לשדות ממש קרוב לבעלי החיים, מקומות שהרכבים והאופניים לא מורשים להגיע אליהם.

ואם רוצים לשלב בביקור הצפוני עוד פעילויות אז ממליצה על מוזיאון האדם הקדמון במעיין ברוך, מוזיאון קטן ומרתק. וכמובן אם יש מזג אוויר חמים אז יש אחלה מסלולי טיול, כמה מהם נמצאים בפוסט שלי על מסלולי טיול מומלצים.

בנוסף, אחרי הביקור באגמון הלכנו לאכול במסעדה נהדרת, רבע שעה משם, מסעדה שחזרנו אליה כבר כמה פעמים ותמיד היה מוצלח. המסעדה נקראת צ'יז, במושב בית הלל.